16. סעיף 303 לחוק מתייחס לאותם מצבים בהם חברה אינה עומדת במבחן הרווח. בנסיבות כאלה, כך קבע המחוקק, על החברה לבקש את אישורו של בית המשפט לחלוקה. מאחר שמבחן יכולת הפירעון הוא המבחן העיקרי, ניתן לאשר חלוקה גם כאשר מבחן הרווח אינו מתקיים – אך זאת בתנאי שהחברה עומדת במבחן יכולת הפירעון. כך קובע סעיף 303 לחוק ביחס לחברה שאינה עומדת במבחן הרווח (כפי שהוא הוגדר בסעיף 302(ב) לחוק) –
"(א) בית המשפט רשאי, לבקשת חברה, לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת את מבחן הרווח, ובלבד שמתקיים מבחן יכולת הפירעון.
(ב) חברה תודיע לנושיה על הגשת בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) באופן שקבע השר.
(ג) נושה רשאי לפנות לבית המשפט ולהתנגד לבקשת החברה להתיר לה ביצוע החלוקה.
(ד) בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים שהתנגדו הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר את בקשת החברה, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את אישורו בתנאים".
העולה מהאמור בסעיף הוא כי בית המשפט יאשר לחברה לחלק דיווידנד גם כאשר היא אינה עומדת במבחן הרווח, רק באותם מקרים בהם הוא נוכח כי מתקיים מבחן יכולת הפירעון. מבחן זה נוגע כאמור ל"ליבה" של ההסדר החוקי הנוגע לחלוקת דיווידנדים, שנועדה להבטיח כי חלוקת הדיווידנד לא תפגע בפירעון העתידי של חובות החברה כלפי נושיה.
17. השאלה האם תוכל החברה בעתיד לעמוד בפירעון התחייבויותיה, היא שאלה שהתשובה לה מחייבת ניסיון לצפות את מהלך העניינים בחברה בעתיד. מובן כי ניסיון זה כרוך באי-ודאות הכרחית, לאור העובדה שמדובר באירועים שטרם התרחשו. המחוקק לא קבע לכן כי חברה יכולה לחלק דיווידנד רק כאשר ישנה ודאות מלאה כי היא תוכל לעמוד בפירעון התחייבויותיה העתידיות. הקביעה של המחוקק מחייבת את החברה להוכיח רק כי "לא קיים חשש סביר" לכך שהחלוקה תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה.
מסקנה זו עולה גם מההלכה הפסוקה, שם נקבע כי מבחן יכולת הפירעון הוא מבחן הסתברותי הבוחן את קיומו (או העדרו) של חשש סביר לאי-קיום התחייבויותיה של חברה כתוצאה מביצוע חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח הקבוע בחוק החברות (ר' פר"ק (מרכז) 28130-02-13 אופטיטקס בע"מ נ' רשות המיסים, 21.3.2013 והפסיקה המובאת שם).
18. בדרך זו ניסה המחוקק ליצור איזון "בין זכויותיהם של בעלי המניות בחברה למקסם את תשואתם ממנה ולממשה בדרך של חלוקת דיבידנדים, לבין ההגנה על זכויותיהם הלגיטימיות של נושי החברה מפני כרסום גורף ובלתי מידתי בהון החברה (המהווה כידוע את 'כרית הביטחון' לנשייה) העשוי לסכל את קיום התחייבויות החברה כלפיהם" (ר' ענין ואלור).