26. הגרסה של סיאז, זהבה, אברהם ובנותיהם מתיישבת טוב יותר עם כלל הראיות, והיא מתיישבת גם עם התנהגות של משפחה סבירה, הוגנת ונורמטיבית. מצאתי את ההסברים שנתנו העדים מטעם סיאז קוהרנטים ועקביים. אני מאמינה לעדי הנתבעת, שכאשר הוקמה החברה, היא הושתתה על עבודתה ומקצועיותה של זהבה. מדובר למעשה בחברה של אדם אחד, ואלמלא המניעה שהייתה קיימת אז להקים חברה עם בעל מניות אחד, יש להניח שזהבה הייתה בעלת המניות היחידה. משנוצר הצורך להכניס בעל מניות נוסף, החליטה זהבה, בשיתוף עם אברהם, לתת מניה אחת לכל אחת מבנותיהן. כאשר התברר שלא ניתן להקצות מניה ליעל, בשל קטינותה, הוחלט לתת את המניה, בינתיים, ליואב - החתן היחיד שהיה אז במשפחה, בעלה של סיגל. שוכנעתי שלא הייתה כל כוונה לתת לו מניה במקום יעל, שכן זהבה ואברהם הקפידו תמיד על שוויון בין הבנות, ואילו רצו לתת לו מניה משל עצמו, היו מקצים לו מניה רביעית. שוכנעתי שהכוונה הייתה, שכל עוד המניה אינה מועברת ליעל, אזי ככל שתצמחנה זכויות בעקבות ההחזקה - אלה תנתנה ליואב, שכן הצרכים שלו ושל סיגל באותה עת, כזוג צעיר, היו שונים מהצרכים של יעל, שהייתה סמוכה על שלחן הוריה, שדאגו באותה עת לכל צרכיה. איני מסכימה עם טענתו של יואב, שלפיה טענות סיאז אינן עקביות. לא מצאתי סתירה בין הרצון להותיר מניה בידי יואב בנאמנות עבור יעל עד בגרותה, לרצון להיטיב, באותה הזדמנות, עם הזוג הצעיר בתחילת דרכו, מבחינה כלכלית.
אני מוצאת חיזוק לטענות סיאז גם בכך ששם החברה מורכב מהאותיות הראשונות של שמותיהן של זהבה ושלוש הבנות. מאחר שהוכח שלא הייתה כל כוונה לקפח את יעל, אזי טענתו של יואב, שלפיה יתכן שהאות י' היא האות הראשונה של שמו, ולא של יעל, אינה הגיונית, וגם הוא טען זאת רק בשפה רפה.
27. אכן, סיאז התרשלה כאשר לא רשמה את המניה על שם יעל כשהדבר התאפשר, אך קיבלתי את ההסבר של אברהם, שהדבר נבע מחוסר תשומת לב, מכך שעד תשלום הדיבידנד בתחילת 2012 לא הייתה לרישום שום נפקות מעשית, מכך שבשנים שבהן הייתה זהבה במצב של אי כושר עבודה עקב מחלתה - נושא העברת המניה לא היה בראש מעייניהם, וכן שהדבר הוזנח על רקע היחסים המשפחתיים והאמון שרחשו ליואב במשפחה. אציין, כי גם בנקודה זו שונה ענייננו מעניין בדיחי, שם קבע בית המשפט, בין יתר נימוקיו לאי מתן האמון בגרסת המערערים, כי לא נשמע כל הסבר מניח את הדעת לאי ביצוע הרישום במשך כל השנים. האמנתי לעדים מטעם סיאז, שנושא העברת המניה עלה סמוך לפני תשלום הדיבידנד, כפי שהעיד גם רו"ח רשטיק. עֵד זה, חרף היותו חבר של אברהם וזהבה, מסר עדות מאוזנת, שלא נסתרה, ומצאתי אותה אמינה ונטולת הטייה. לפיכך, גם עליה ניתן להשתית מסקנות. הוא ציין בכנות, שכלל לא זכר שסייע בייסוד סיאז, ולפיכך גם לא זכר שום שיח סביב מתן המניה ליואב. הוא לא זכר אם נאמר לו שהמניה ניתנה ליואב בנאמנות עבור יעל, או כל דבר אחר, ובניגוד לטענת התובע - גם לא ציין באופן פוזיטיבי שלא נאמר לו דבר כזה, אלא העיד שאינו זוכר. עם זאת, זכר והעיד שלפני חלוקת הדיבידנד, אברהם פנה אליו לצורך הכנת הניירת הקשורה בהעברת המניה הרשומה על שם יואב ליעל. דבר זה התרחש לפני סכסוך הגירושין בין סיגל ליואב, ועובדה זו מתיישבת טוב יותר עם גרסת סיאז, שלפיה הכוונה מאז ומעולם הייתה שהמניה שייכת ליעל, מאשר עם גרסת יואב, שהחל לדרוש זכויות במניה רק לאחר שנתגלע סכסוך בינו לבין סיגל, למרות שהמניה רשומה על שמו מאז 1997.