בסיכום הדברים, בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את תובענתה של מפלי התנור ותומר במלואה, כמפורט בפסקה 1 שלעיל, ופסק לה גם הוצאות בסך 25,000 ש"ח, ומכאן הערעור שלפנינו.
תמצית טענות המערערים
19. לטענת יצחק ועפרות תבל, העסקה עם מפלי התנור לא השתכללה עד שמפלי התנור לא התאגדה ואשררה את העסקה שתומר כרת בשמה. לפיכך, כך נטען, לא היה מקום לקבוע כי העסקה עם מפלי התנור היא הראשונה בזמן.
20. יצחק ועפרות תבל טוענים עוד כי הנטל להוכיח כי מפלי התנור אישרה בדיעבד את פעולותיו של תומר מוטל על כתפיהם של מפלי התנור ותומר. בהקשר זה נטען כי לא הובאה כל ראיה חותכת לכך שמפלי התנור אכן עשתה כן וגם לא הוכח, לשיטת המערערים, באיזה תאריך נעשה האשרור הנ"ל, ככל שהיה כזה. לפיכך, כך נטען, לא הוכחה תוקפה של חתימתה של מפלי התנור על הסכם המכר הראשון.
יצחק ועפרות תבל הוסיפו וטענו כי גם אם היה מוכח שמפלי התנור אישררה את פעולותיו של תומר – סעיף 12(ב) לחוק החברות איננו מאפשר לאשרר עסקה אם יש בכך כדי לפגוע בזכויותיו של צד שלישי. בהקשר זה נטען כי בשים לב לכך שהעסקה עם עו"ד סלאמה וסלימאן השתכללה, לשיטתם, לפני העסקה עם מפלי התנור – לא היה באפשרותה של מפלי התנור כל אפשרות לאשרר את העסקה שבה תומר התקשר, שכן היה בכך כדי לפגוע בזכויותיהם של עו"ד סלאמה וסלימאן.
21. יצחק ועפרות תבל גורסים בנוסף כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה בקובעו כי מפלי התנור לא השתהתה ברישום הערת אזהרה. בהקשר זה נטען כי מפלי התנור ידעה על כוונתו של יצחק שלא להתקשר עמה בעסקה, ועל כן היה עליה להזדרז ולרשום את הערת האזהרה, וזאת כדי למנוע "תאונה משפטית".
22. עוד נטען ע"י יצחק ועפרות תבל כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה משזקף לרעתם את העובדה שעו"ד אורן לא זומן להעיד. לטענת יצחק ועפרות תבל – האינטרס לזמן את עו"ד אורן היה של מפלי התנור ותומר ואכן הם אף ביקשו בתחילה לזמנו לעדות. לפיכך נטען כי העובדה שמפלי התנור ותומר וויתרו על זימונו צריכה להישקל לחובתם, ולא לעמוד למכשול בפני יצחק ועפרות תבל.
23. עו"ד סלאמה וסלימאן טוענים אף הם כי לא היה מקום להעדיף את העסקה עם מפלי התנור על פני העסקה עמם. עו"ד סלאמה וסלימאן מצטרפים לטענותיהם של יצחק ועפרות תבל ומוסיפים עליהן כי בהסכם המכר הראשון בין מפלי התנור ועפרות תבל נפלו פגמים מהותיים, אשר מעידים כי העסקה ביניהם מעולם לא השתכללה בשל היעדר גמירות דעת ומסויימות. כך, למשל, נטען, כי הסכם המכר הראשון נחתם בין עפרות תבל לבין "חברה בהקמה אצל תומר אהרון", דבר המעיד, לשיטתם, על היעדר מסויימות בזהות הצדדים. עוד נטען בהקשר זה כי: לא צוינו הכתובות המדויקות של הצדדים להסכם המכר הראשון; לא הובא אישור מטעם מפלי התנור כי תומר מוסמך להתקשר בשמה; ישנן סתירות בייפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן למפלי התנור לבין האמור בהסכם המכר הראשון; מפלי התנור ותומר לא ביצעו בדיקה של המקרקעין ולא שילמו תמורה; ישנן סתירות בין סכום התמורה הנקוב בהסכם המכר הראשון לבין הסכומים המצוינים בלוח התשלומים וכן לא שולם מע"מ בעבור הסכום שהופקד על פי טענת תומר ומפלי התנור. כל אלה, כך נטען, שוללים את תוקפו של הסכם המכר הראשון בין מפלי התנור לבין עפרות תבל.