136. הווה ידוע לכל, כי למעסיק הפרורגטיבה להפסיק את ההתקשרות עם עובד ובית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו של המעסיק בשיקוליו שלו ובלבד שההחלטה אינה נגועה באפליה והיא סבירה והגונה בנסיבות הענין. הדברים נכונים מכח קל וחומר מקום בו מדובר בהתקשרות בין מזמין שירותים לקבלן עצמאי.
חובת קיום שימוע
137. גב' אמרגי העידה (פרוטוקול עמ' 95 שורות 21-19, עמ' 86 שורות 20-17, עמ' 91 שורות 32-31, עמ' 92 שורות 29-1), כי העובדה שהפרויקט עמד להסתיים היתה ידועה לכולם ומכאן שהתובע לא הופתע מסיום ההתקשרות עימו. יתרה מזאת. התובע ידע שהנתבע אינו שבע רצון מעבודתו, הוער לו בהקשר זה במועד הסמוך למועד מתן ההודעה על סיום ההתקשרות ובכך מילא הנתבע את החובה להזהיר את נותן השירותים, כפי שהנתבע תפס את מעמדו של התובע באותה עת, כי הפסקת ההתקשרות עימו עומדת על הפרק.
וכדבריה:
"אוקיי, ארז בחודשים האחרונים במסגרת העבודה שלו התעסק יותר בעניינים האישיים שלו מאשר בענייני העבודה, אני הערתי לו מספר פעמים על זה שכל המסדרון שומע את השיחות טלפון שלו, ואחרי שהערתי לו הוא היה יורד למטה לשעות ומדבר בטלפון, כך שתפוקה ממנו לא קיבלנו, מעבר לזה שכמו שאמרתי שהפרויקט עומד להסתיים אני קראתי לו וביקשתי ממנו לצמצם את כמות השעות מאחר ואין לי עבודה למשרה מלאה, לא נדרשת משרה מלאה מהמשימות שלו, והוא התבקש לרדת בכמות השעות, כל הסימנים האלה היו לקראת זה וכולם ידעו שבעצם הפרויקט הולך ומסתיים במיוחד שאני כבר בחודש אוקטובר כבר לאט לאט התחלתי לצאת מתוך הפרויקט"
(ר' פרוטוקול עמ' 92 שורות 29-20)
ובהמשך –
"כולם ראו את ההתנהלות של ארז, הבינו את חוסר שביעות הרצון, מהתפקוד שלו, העבודה שלו בעצם הפכה להיות נטל על אחרים כי ברגע שאתה לא מבצע מישהו צריך לבצע את זה, והסברתי שפרויקט יש לו לוחות זמנים והדבר הכי חשוב בעצם בפרויקט זה לעמוד בלוחות הזמנים.
ש. מתי התחילה ההתנהגות הזו?
ת. קשה לי להגיד לך בדיוק אבל אני מניחה שזה באמצע 2013"
(ר' פרוטוקול עמ' 94 שורות 33-29 עמ' 95 שורה 1)
138. גם ההערכות שנעשו לתובע מעלות, כי התובע היה מודע לחוסר שביעות הרצון של הנתבע ולתלונות הנתבע על מערכות היחסים שלו עם עובדים אחרים (ר' פרוטוקול עמ' 98 שורות 26-21).
139. נציין, כי עדותה של גב' אמרגי עשתה עלינו רושם מהימן. האמנו לה, כי התנהגותו זו של התובע היתה הקש ששבר את גב הגמל ובהנתן התלונות שהתקבלו עליו לפיהן הוא שומר את המידע אצלו ואינו משתף את הצוות והממונים, לא ראתה כל סיבה להמליץ לבנק להמשיך את ההתקשרות איתו.
140. בענין זה נקבע בפרשת גוטמן: