התובעים תומכים את טענתם בהקשר זה, בין היתר, גם בעדותם של גלאי ושל רגב; בתכתובת מייל המעידה לשיטתם על כך שלמשפטנים שליוו את כריתת ההסכם היה ברור כי אפקטיב היא חלק מההסכם; בנספח ו' להסכם בו נכתב כי "מיד לאחר חתימת הצדדים על ההסכם יתנהגו הצדדים כאילו שתי החברות מוזגו לחברה אחת – סיגמא – וכל ההוצאות וההכנסות יצאו וייכנסו מסיגמא ואליה. תוך שנה יסתיים תהליך העברת התיקים משפטית מאפקטיב לסיגמא" [ההדגשות שלי, ח.כ.]; והודעה פנימית שנשלחה לעובדי סיגמא מרגב שכותרתה "הנחיות בעניין אי קיום כל קשר בין חברת סיגמא לבין חברת אפקטיב".
56. גם אפקטיב טוענת כי סיגמא וסקיטו חתמו על הסכם שתכליתו מיזוג פעילות אפקטיב לסיגמא. לשיטתה, מיזוג בין אפקטיב לסיגמא הייתה עסקה טובה לכל הצדדים (סיגמא הייתה בית השקעות שחיפש לגדול, ואפקטיב ענתה על הדרישות). בהתאם, סיגמא ביצעה בדיקת נאותות מקיפה לאפקטיב, כאשר לאחר מכן, ועל מנת להתנתק מ"שמה" הבעייתי של אפקטיב, הוחלט כי ייחתם הסכם בין צדדים שאינם קשורים לאפקטיב. ואולם, במהות, מדובר על הסכם להעברת פעילות אפקטיב לסיגמא.
57. טענת התובעים ואפקטיב כי הכוונה הייתה למזג את פעילות אפקטיב אל תוך סיגמא אינה רלוונטית, הואיל ותקופת הביניים בהסכם לא הושלמה, ומשכך ממילא אין נפקות לתוצאה התיאורטית של השלמת יתר שלבי ההסכם. בהתאם, לא השתכנעתי כי כלל פעילות אפקטיב, לרבות כל התחייבויות אפקטיב ללקוחותיה, הועברה לסיגמא. אפרט.
58. מטרת ההסכם הייתה "לבנות בית השקעות מאוד גדול" (פ/6.6.2016, עמ' 223 ש' 19). הרעיון היה לקחת את השם והמוניטין של קבוצת סיגמא (וכן את האדמיניסטרציה והתשתיות של סיגמא), ולהשתמש ביכולות של רגב (לרגב היו קשרים טובים בעולם העסקי בארץ ובחו"ל) ושל רביב (היכולת לגייס לקוחות ולנהל תיקים) (פ/6.6.2016, עמ' 226 ש' 6-14), כמו גם בכוח השיווקי של סקיטו ובמודל לניהול תיקי השקעות שהציגו רגב ורביב (פ/23.5.2016, עמ' 369 ש' 1-9).
עיון בהסכם (ר' סעיף 7 לעיל) מלמד כי מטרתו הייתה "להפעיל את סיגמא כחברה לניהול תיקים ומתן ייעוץ, באופן הדרגתי ובהתבסס על אבני דרך ובכפוף לתנאים מוסכמים", באופן הכולל שלושה שלבים – (1) השלב הראשון מפורט בסעיף 4 להסכם – תקופת ביניים הכוללת תנאים (יעדי הביניים) אשר ככל שיתקיימו יעברו הצדדים לשלב העיקרי של ההסכם; (2) השלב השני מפורט בסעיף 5 להסכם – פירוט המשך שיתוף הפעולה בין הצדדים במידה ותקופת הביניים תושלם בהצלחה, הכולל בעיקרו את העסקת רגב ורביב בסיגמא והעברת פעילות אפקטיב לסיגמא; (3) השלב האחרון בהסכם מפורט בסעיף 6 להסכם – הקצאת מניות סיגמא, לסקיטו.
יודגש, מעבר לשלב השני של ההסכם הותנה בעמידה ביעדי הביניים בשלב הראשון, ומעבר לשלב השלישי הותנה בהשלמת השלב הראשון והפעולות המנויות בשלב השני.
59. אלא מאי, התובעים ואפקטיב לא הוכיחו כי יעדי הביניים שנקבעו בהסכם הושגו בהצלחה, ובהתאם כי ההסכם עבר לשלב השני. הדבר גם נלמד מהסכם יוני, במסגרתו נקבעו יעדי ביניים חדשים.
רגב הודה בחקירתו הנגדית כי בהחלט הייתה כוונה להעביר חלק מהתיקים המנוהלים מאפקטיב לסיגמא (פ/6.6.2016, עמ' 243 ש' 21-22), וכי בין ינואר 2007 לבין אפריל פעל לגיוס לקוחות חדשים כפי שכתוב בהסכם (פ/6.6.2016, עמ' 224 ש' 2-7). בפועל, סקיטו שימשה כזרוע שיווקית לגיוס לקוחות, והועברו לסיגמא גם לקוחות מאפקטיב. ואולם, העברת לקוחות אפקטיב לסיגמא התבצעה באופן מבוקר בהתאם למדיניות סיגמא לקליטת לקוחות, כך שכל לקוח עבר נוהל קליטה מסודר (פ/21.2.2016, עמ' 327 ש' 1-11). אם כן, לא התבצעה העברה גורפת וכוללנית של כלל לקוחות אפקטיב לסיגמא – לקוחות אפקטיב הועברו לסיגמא כחלק ממאמץ הצדדים להעביר לקוחות לבית ההשקעה החדש שנבנה במטרה לעמוד ביעדי הביניים, וגם מעבר לקוחות זה בוצע כאמור באופן מבוקר ולא גורף.
60. אכן, רגב ורביב החלו לעבוד בסיגמא בהתאם לסעיף 5 להסכם שהוא כאמור חלק מהשלב השני בהסכם. כאשר נשאל רגב בנוגע לכך בחקירתו הנגדית, ענה כי לא ניתן להסיק מכך שבוצעה פעולה אחת מהשלב השני (העסקת רגב ורביב) כי כל השלב השני בוצע (פ/6.6.2016, עמ' 258 ש' 16-17). כאשר נשאל בנוגע לכך גלאי, ענה כי למרות שלא התקיימו יתר התנאים בהסכם, הוחלט לקלוט את רגב ואת רביב לסיגמא (פ/21.2.2016, עמ' 314 ש' 2-18).
בהתחשב באמור, ובכך שלא הוצגה כל ראיה לכך שיעדי הביניים הושלמו בהצלחה ובהתאם הצדדים החלו לפעול ליישום השלב השני והשלישי בהסכם, אינני סבור כי העסקתם של רגב ורביב בסיגמא מעידה על השלמת השלב הראשון ומעבר לשלב השני. יפים לעניין זה דבריו של גלאי בחקירתו הנגדית (פ/21.2.2016, עמ' 338 ש' 13-18) –
"ש: תגיד, למה נכשל ההסכם ביניכם בעצם?
[...]
ת: לא עמדו ביעדים, לא עמדו ביעדים, לפי מה שערכנו לא היה סיכוי שיעמדו ביעדים..."