44. המבקשות פירטו בסיכומיהן בהקשר זה כי לאחר הסכם ההשקעה הראשון ובלא שהיה הסכם כתוב בין הצדדים, הועלו דמי-השכירות ששילמה החברה לחברה בשליטתו של זיגמונד (חברת ALD) (ס' 16 לסיכומי המבקשות; ת/2; ת/3). בנוסף נטען כי בלובבנד קיבל מהחברה כספים שהיו לכאורה תשלומי שכר רטרואקטיביים. לגישת המבקשות, בלובבנד לא היה זכאי לתגמול נוסף מהחברה, והתשלום אף לא אושר בהתאם למנגנון הקבוע בתקנון החברה (ס' 17-18 לסיכומי המבקשות; ת/4; ת/5). בסיכומי התשובה הוסיפו המבקשות וציינו כי העניין האישי של המשיבים נבע, בין היתר, מהעובדה שהם היו בעלי עניין בחברת סיילנט, וכי הם עשו שימוש בכספי החברה כדי להעשיר את קופתה של סיילנט (ס' 29 לסיכומי התשובה מטעם המבקשות). יובהר כי טענה זו לא פורטה ולא הוכחה על-ידי המבקשות.
לטעמי גם בהנחה שנקבל את עמדת המבקשות, וגם אם נניח כי כספי ההשקעה הראשונים שהשקיע קסיקבייב בחברה הועברו בעבר על-ידי החברה שלא כדין לידיו של בלובבנד או לאביו (ומבלי לקבוע כל מסמרות לעניין זה), אינני סבורה כי הנחה זו מצדיקה את קבלת טענת המבקשות.
טענת המבקשות התייחסה לכספים ששולמו לחברת ALD ולבלובבנד בין השנים 2012-2014 (ת/2-5). תביעת החברה נגד קסיקבייב וההחלטה להגישה הם מחודש יולי 2015. גם אם המשיבים משכו בעבר מכספי החברה והתקשרו בעסקאות בניגוד עניינים שלא כדין לפני קבלת ההחלטה אודות הגשת התביעה בשם החברה, אין פירוש הדבר כי הם מצויים במצב של ניגוד עניינים בהקשר זה.
45. זאת ועוד, קבלת עמדת המבקשות משמעה למעשה כי על החברה – כאישיות משפטית נפרדת – לוותר על האפשרות לתבוע את מי שחייב לה כספים ולגבות את הכספים הללו, רק נוכח קיומו של חשש שלאחר שהכספים הללו יתקבלו בקופת החברה ייעשה בהם שימוש לא תקין. ואולם, הדרך הנכונה היא כי החברה תגיש את התביעה ותדאג לגבות את הכספים המגיעים לה (אם תזכה בתביעה). מובן שאם לאחר מכן ייעשה ניסיון של הוצאה שלא כדין של הכספים הללו – יהיה מקום למנוע זאת, כאשר לרשות המבקשות יעמדו בהקשר זה כל הכלים המשפטיים הרלוונטיים (והן יוכלו כמובן גם לדרוש בשם החברה השבה של כספים שהמשיבים משכו שלא כדין מקופת החברה בעבר, אם אכן אלה הם פני הדברים).
סיכומו של דבר, אין מקום לקבל את עמדת המבקשות לגבי ההחלטה להגשת תביעת החברה, ואין מקום לבטל החלטה זו מאחר שלא הוכח בהתייחס להחלטה זו קיומו של ניגוד עניינים מצד המשיבים.