64. בנסיבות המקרה שלפנינו, לבעל השליטה יש כמובן אינטרס מובהק וגלוי בהחלטה על משיכת התביעה נגדו וביטולה. בעל השליטה לא טען ולא הבהיר מדוע טובת החברה (בניגוד לטובתו שלו) מחייבת את המסקנה כי על החברה לחזור בה מהתביעה נגדו. כפי שצוין לעיל, על פני הדברים – ההחלטה של החברה לתבוע את יתרת הסכום שקסיקבייב היה אמור להשקיע בה, היא החלטה לטובת החברה (כל עוד לא נטען ולא הוכח כי מדובר בתביעת סרק נעדרת עילה, שהסיכוי של החברה לזכות בה הוא זניח).
בנסיבות אלה, היוזמה לקבלת החלטה באסיפה הכללית למשיכת התביעה הזו וביטולה, תוך עקיפת החלטת דירקטוריון החברה בנדון שהתקבלה כדין, היא על פניה ובהעדר הסבר סביר אחר, פעולה של בעל השליטה בניגוד עניינים שלו ובחוסר הגינות. לכן, אין מקום לתת תוקף להחלטה זו. משכך, אין צורך להידרש לשאלה בדבר אופן זימון האסיפה הכללית על-ידי קסיקבייב והאם נעשתה בהתאם לתקנון החברה.
(ג) אישור הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2014
65. המבקשות ביקשו לתקוף גם את החלטת הדירקטוריון מיום 5.10.2016 לעניין אישור הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2014 (נספח 26 לבקשה). הדוחות אושרו על-ידי המשיבים בלבד, לאחר שהם קבעו כי למבקשות יש ענין אישי בהחלטה, וכי מטעם זה לא ייספרו קולותיהן בהצבעה. המבקשות טוענות כי לא היו בידיהן מלוא המסמכים שהן ביקשו בנוגע להוצאות הכספיות של החברה, ולכן הן לא יכלו לקבל החלטה בנדון (ס' 55 לסיכומי המבקשות).
מנגד, טענו המשיבים כי אין להיעתר לסעד המבוקש על-ידי המבקשות בהקשר זה, שכן הוא אינו לטובת החברה. לטענת המשיבים - סירובן של המבקשות לאשר את הדוחות הכספיים נועד לשמש אמצעי לחץ נגד המשיבים והחברה - שתוגדר כחברה מפרה אם הדוחות לא יוגשו במועד. בנוסף נטען כי ככל שלמבקשות חסר מידע שנדרש לצורך קבלת ההחלטה, הרי שמידע זה לא יהיה גם בידי האסיפה הכללית. לכן אין יתרון בהעברת ההחלטה לידי בעלי-המניות. בסיכומים מטעמם הבהירו המשיבים כי למרות שהדוחות אושרו על-ידי דירקטוריון החברה, בפועל החברה לא הגישה אותם מאחר שלא היו לה משאבים כספיים לצורך תשלום לרואה-חשבון על הכנת הדוחות והגשתם (ס' 54 לסיכומי המשיבים).
66. אני סבורה כי המשיבים לא הוכיחו כי למבקשות היה ענין אישי באישור הדוחות הכספיים של החברה, וודאי שלא הוכח כי היה מקום למנוע מהן להשתתף בישיבת הדירקטוריון שנועדה לאשר את הדוחות, כאשר המבקשות כפרו בקיומו של ענין אישי שלהן בנושא זה. כך, למרות קיומו של הסכסוך בין הצדדים, אין מקום להניח כי לקסיקבייב כבעל השליטה בחברה היה אינטרס בכך שהחברה תאחר בגשת הדוחות הכספיים שלה, ותוגדר "חברה מפרה" על כל הכרוך בכך. אף לו היו המשיבים סבורים כי למבקשות היה ענין אישי בהחלטה וכי סירובן שימש כאמצעי לחץ לקבלת המידע שביקשו או מטעם אחר, הרי – וכפי שצוין לעיל (בפס' 60) – היה על המשיבים לאפשר את הצבעתן ולפנות בעצמם לבית-המשפט בבקשה מתאימה.