עוד ובטרם אבחן את העובדות הרלוונטיות למקרה דנן, אציין כי הלכה פסוקה היא שביחס לחברה משפחתית, יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליבראלית בהרמת מסך. ראה ע"א 4606/90 מוברמן ואח' נ. תל מר בע"מ ואח' [פורסם בנבו]:
"מסקנה זו מתחזקת בכך שמדובר בענייננו בחברה פרטית משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות. הלכה מקובלת עלינו, שמצאה ביטויה בפסקי דין לרוב, היא, שבמקרה כגון דא יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך (ע"א 213/79 [3], בעמ' 698; בג"צ 397/67 [4], בעמ' 539).
וכן:
ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ [פורסם בנבו]:
"החברה דנא היא חברה משפחתית. על פי הפסיקה, וגם על פי השכל הישר, יש בקעה רחבה יותר להרים לגבי חברה משפחתית את המסך, שהרי היא משמשת במידה רבה ככלי "פורמלי" לצורך נוחות בענייני מס ... ההתייחסות אליהן, כעולה מן הפסיקה, מעוגנת בנסיון החיים וכאמור בשכל הישר, קרי, שככל שהמדובר במבנה "משפחתי", הסיכוי לעירוב תחומין ולניהול המערב בין טובת החברה לטובת המשפחה הוא גדול יותר.
6. בצד הדוקטרינה של הרמת מסך ,קיימת גם אפשרות להטלת אחריות אישית על אורגנים ובעלי שליטה בחברה וזאת מכח דיני הנזיקין ( ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ. קאר סקיוריטי בע"מ ואח' פ"ד מח(5) 661), או מכח עקרון תום הלב ( ד"נ 7/81 פנידר נ. קסטרו פ"ד לז(4) 673). העמדה המקובלת היא שאף עדיפה דרך זו: "מבחינה עיונית יש להדגיש כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. הרמת המסך מכרסמת באותו עיקרון על-ידי התעלמותה ממנו. יתרונה של האחריות האישית הינו בהצלחתה להרחיב את מעגל הירבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת (חביב-סגל שם בעמ' 214).
במקרה דנן וכפי שיפורט, יש לחייב את הנתבע גם מכוח אחריותו האישית ע"פ סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג בכך שפעל בחוסר תום לב ביחס לחיוב מכוח פסק הדין והביא לכך שפעילות והכנסות של הנתבעת יועברו לעסק חדש שהקים ולכיסו הפרטי, במקום שישמשו לתשלום חוב הנתבעת. בנוסף חלה על הנתבע גם אחריות אישית מכוח עוולה נזיקית שכן, ברשלנותו, העביר את פעילות והכנסות הנתבעת לעצמו באמצעות עסק חדש שהקים. היה על הנתבע לצפות כי פעילות זו תגרום לתובע נזק שכן בכך נמנעה ממנו היכולת לגבות את החוב מהנתבעת ולפיכך יש לחייב את הנתבע באופן אישי לנזק-החוב לתובע.
7. העובדות המקימות עילה להרמת מסך ואף להטלת אחריות אישית, כמפורט לעיל-
פסק הדין כנגד הנתבעת ניתן ביום 25.10.15, תיק ההוצל"פ לגביית סכום פסק הדין נפתח ביום 7.12.15. העובדה שמועד פתיחת העוסק הפטור הינו כבר ביום 1.1.16 בסמיכות למועדים הנ"ל,כשמדובר בעסק שהכנסה משמעותית ממנו,באה מאותו תחום עיסוק מדליקה נורה אדומה וכבר היא מעוררת חשד לטעם בגינו החל הנתבע לפעול כעוסק באותה פעילות שקודם בוצעה באמצעות הנתבעת. יודגש כי הנתבע אישר בחקירתו כי קריסת הנתבעת החלה ממתן פסק הדין(עמ' 6 שורות 19-23) ועל פני הדברים, העברת הפעילות של הנתבעת למסגרת עסקית חדשה מיד לאחר מתן פסק הדין, מצביעה על כך שהטעם היה הרצון להמשיך את פעילות הנתבעת ללא עמידה בתשלום החוב. בסיכומיו תאר הנתבע את המצוקה הכלכלית אליה נקלעה החברה ואולם, אין בעצם רצונו לשקם עצמו כדי להצדיק פגיעה בתובע אשר זכה בפסק דין לטובתו והוא זכאי לגבותו. גם לנושים יש מחויבויות והתחייבויות ואין להעדיף את "פתיחת הדף החדש" ע"י הנתבע, על פני זכותו של התובע לקבל את כספו.
העובדה שהנתבע בחר לעבוד גם בתחום ההסעות, אינה מקימה הסבר לכך שהעביר את פעילות הנתבעת לעסק החדש שהקים. הנתבע לא הציג כל טעם מדוע לא ניתן היה להמשיך את פעילות הנתבעת לכל הפחות עד לתשלום חובה, כשהעסק החדש שהקים משמש להסעות בלבד. ככל שפעילות הנתבעת לא הייתה רווחית והוצאותיה היו גבוהות, כפי שטען הנתבע בסיכומיו, ניתן היה להפסיק את פעילותה. אולם העברת פעילותה תחת מסגרת אחרת, גם אם הינה זולה יותר מבחינת הוצאות, מבלי לשלם את חובה מצדיקה הרמת המסך, כמבוקש.
הנתבע טען בהגנתו כי תחום הפעילות של זהירות בדרכים, תחום בו הינו עוסק בנסגרת אדום ירוק היה שולי אצל הנתבעת. טענה זו תמוהה ולא הוכחה נוכח העובדה שעיון באתר האינטרנט של הנתבעת (נספח ב' לתצהיר התובע, אותו לא הכחיש הנתבע כפרסום מאתר הנתבעת), מעלה כי כותרת האתר הינה : "קידי קיט ידע בע"מ מחנכים לזהירות ובטיחות בדרכים". תיאור הפעילות שם הינו:"קידי קיט ידע בע"מ עוסקת בתחום הבטיחות בדרכים למעלה מעשור והנה בעלת מגוון עשיר ונרחב של אביזרי בטיחות, ערכות הפעלה ויצירה יחודיות ומוצרים נושאי מסר בטיחותי". כלומר, גם פעילות הנתבעת (היחידה המוצגת באתר כיום),הינה בתחום פעילות זהה של זהירות בדרכים.
המדובר אם, כן בעסק שהחל לפעול בסמוך למועד פס"ד שניתן כנגד הנתבעת, באותו תחום עיסוק של הנתבעת.
8. גם אם ברשם החברות מופיעה כתובת ישנה של הנתבעת בקיבוץ אורטל, הרי עיון בנספח ב'-צילום מאתר האינטרנט של הנתבעת, מעלה כי הכתובת העדכנית המופיעה באתר הנתבעת כיום הינה כתובתו של הנתבע ועסקו אדום ירוק, בישוב קדמת צבי ואף מספר הטלפון המופיע באתר של הנתבעת הינו מספר הטלפון של הנתבע ועסקו אדום ירוק.
כתובת אתר האינטרנט של הנתבעת שכותרתו כאמור "קידי קיט ידע בע"מ מחנכים לזהירות ובטיחות בדרכים" המופיעה בתחתית השמאלית של נספח ב' הינה www.adomyarok.co.il . כתובת אתר הנתבעת, על שם אדום ירוק, שעה שכתובת אתר זה מופיעה גם על חשבונית המס של אדום ירוק (ראה נספח ז' לתצהיר התובע), מצביעה על ערבוב וזהות בין 2 העסקים הנ"ל המפורסמים ע"י הנתבע במסגרת אותו אתר.
בתצהירו, היתמם הנתבע וטען כי אתר הנתבעת לא נסגר,למרות שהנתבעתהפסיקה פעילותה, שכן אין לו את הידע הדרוש לשם סגירת האתר, או האפשרות לשלם לבעל מקצוע שיסגור את האתר. אין בטענה זו ממש שעה שאתר על שם אדום ירוק שהוקמה כאמור רק ב1/16 מפנה לאתר הנתבעת ובעת שהנתבע עצמו מפנה בחשבונית המס של אדום ירוק לאתר אינטרנט זה של הנתבעת בצורה אקטיבית. וראה גם בתמלול שצורף לתצהיר התובע (ואשר עליו בחר הנתבע כלל לא לחקור,לא להכחישו, או לסתרו, באופן כלשהוא), כשנשאל הנתבע האם יוכל לשלוח פרטים שלו, הנתבע השיב: "יש לך הכל באתר" (עמ' 5 שורה 16 לתמליל). ודוק, המדובר כאמור,באתר הנתבעת,שעה שהרכישה לכאורה בוצעה מאדום ירוק. עוד ראה בחקירת הנתבע בעניין:
" תקרא את כתובת המייל שרשום בדף אינטרנט שאני מציג לך בפלאפון
ת. WWW/ADOMYAROK/CO/IL
ש. מה הכותרת שמופיעה מעל כתובת האמייל
ת. קידיקיט ידע
ש. זה שלך האתר הזה
ת. זה אתר שקיים במערכת לא נעשה בה שום פעילות, שום שינוי שום כלום ,
ש. מי הזמין את האתר ממקים האתרים
ת. אני הנתבעת 1 בזמנו , האתר קיים משנת 2000" .
האתר של הנתבעת קיים, לטענת הנתבע, כבר משנת 2000,אך כאמור כתובת האתר הינה כתובת אדום ירוק ואף הכתובת ומס' הטלפון המופיעים בו הינם של הנתבע-אדום ירוק.