פסק דין
1. לפני תביעה כספית וכן הצהרתית על פיה עתר התובע להרים את מסך ההתאגדות בין
הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"),לנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ולחייב את שני הנתבעים בסכום החוב בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגד הנתבעת.
ע"פ הנטען בתביעה: כנגד הנתבעת ניתן פסק דין לטובת התובע, בגינו פתח התובע תיק הוצל"פ כנגד הנתבעת, אך התובע לא הצליח לגבות את החוב. הנתבע שהיה בעל מניות יחידי ודירקטור יחידי של הנתבעת הקים כעוסק מורשה ,עסק חדש בשם "אדום ירוק" (להלן: "אדום ירוק"),במטרה להבריח כספים וזכויות של הנתבעת. לטענת התובע, הנתבע המשיך את פעילות הנתבעת באמצעות אדום ירוק, מאותו מקום, עם אותו ציוד, תוך שימוש באותו מוניטין ובאותו אתר אינטרנט, במטרה לחמוק מחובות ונושים של הנתבעת. התובע טען כי מדובר בעסק שנועד להמשיך במרמה את פעילות הנתבעת ולפיכך, יש זהות בין הנתבעת לנתבע ויש להרים את מסך ההתאגדות בינו, לבין הנתבעת. התובע הפנה הן לדיני הרמת מסך והן לעילה נזיקית, על פיה נטען כי הנתבע התרשל כלפי התובע, התנהג בחוסר תום לב והקים את אדום ירוק כאשר כל תכלית עסקו זה הינה הברחת נכסים מהנתבעת.
2. הנתבע טען בכתב הגנתו כי הנתבעת נמצאת במצב קיפאון וללא פעילות כבר 3 שנים וכי עיקר פעילותה היה בניית מסלולי למידה חינוכיים וחווייתיים, בעוד תחום הבטיחות בדרכים וערכות יצירה בתחום זה ,היה תחום קטן ושולי בנתבעת. הנתבע טען כי במועדי התביעה שהתנהלה ע"י התובע כנגד הנתבעת, הוא היה אחד מ 3 בעלי מניות של הנתבעת ומסוף שנת 2015,נותר בעל מניות יחיד. הנתבע טען כי במהלך שנת 2016 וחלק משנת 2017, עבד כשכיר בחברת הסעות ומכר מוצרים קטנים של זהירות בדרכים לגני ילדים, שנרכשו ושולמו מכספו. הנתבע הכחיש כי הבריח כספים מהנתבעת והפנה לכך שהחשבוניות יוצאות כיום על שם אדום ירוק. לטענת הנתבע רוב פעילותו כיום הינה כנהג הסעות ונהג מונית והוא רק משלים הכנסה במכירת ערכות יצירה של זהירות בדרכים וזאת בסכומים נמוכים. הנתבע טען כי כתובת הנתבעת הייתה בקיבוץ אורטל ואילו כתובתו הינה בישוב קדמת צבי ,כי רכש את המוצרים שאדום ירוק מוכרת מכספו האישי וכי אתר האינטרנט של החברה פתוח רק מאחר שאינו יודע כיצד לסגרו.
מטעם התובע העיד התובע. מטעם הנתבעים העיד הנתבע.
דיון
3. כבר בראשית הדברים אציין כי אין מקום ליתן פסק דין נוסף כנגד הנתבעת, שכן כבר ניתן נגדה בעבר פסק הדין שצורף לתביעה. אין ליתן פסק דין נוסף כנגד הנתבעת ביחס לסכום החוב נשוא תיק ההוצל"פ שנפתח לצורך גביית אותו פסק הדין שכבר ניתן.
4. לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני, שקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותם ,שוכנעתי כי דין התביעה כנגד הנתבע להתקבל וזאת הן בעילה של הרמת מסך והן מכוח אחריותו האישית של הנתבע כאורגן בנתבעת. תוצאה זו הינה מאחר שהוכח כי הנתבע החל לפעול באמצעות אדום ירוק ,במקום באמצעות הנתבעת לצורך הברחת כספים ונכסים מהנתבעת לנתבע ועל מנת למנוע מהתובע את האפשרות לגבות את חובו מהנתבעת.
5. המסגרת המשפטית :
חוק החברות תשנ"ט 1999 (להלן: "החוק") קובע בסעיף 6 כדלקמן:
"(א)(1)בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א)באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב)באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) ..."
אמנם ההלכה, בוודאי לאחר תיקון סעיף 6 לחוק, הינה כי המדובר בסעד קיצוני שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה. יחד עם זאת, מטרת דוקטרינת הרמת המסך נותרה כשהייתה והינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות :"הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק" (ע"א 9916/02 בן מעש נ. שולדר חב' לבניה בע"מ [פורסם בנבו]).
כפי שיפורט, שוכנעתי כי הנתבע, שהיה והינו בעל מניות בנתבעת, השתמש באישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת באופן שיש בו להונות ולקפח את התובע ונושי הנתבעת ולפיכך, צודק ונכון לייחס לו את חוב הנתבעת.
בעניין זה אדגיש כי כבר נפסק שהקמתה של חברה חדשה, תחת זו שהפכה חדלה פירעון, עשויה להעיד על כוונה לקפח נושים ולחמוק מתשלום חובות החברה, ולהצדיק הרמת מסך ההתאגדות (ראה: חביב-סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת-מסך" בעמוד 308).
מאחר שהנתבע העביר את פעילותה של הנתבעת ואת המלאי שלה לעסק החדש שהקים, תוך ערבוב והמשך עשיית שימוש בשם הנתבעת, במוניטין שלה, ובלקוחות שלה ,ממש בסמוך למועד מתן פסק הדין (פסק דין שלפי עדות הנתבע עצמו, הוא שיצר לנתבעת קושי נוכח החוב שנוצר (עמ' 6 שורות 19-20),יש הצדקה להרמת מסך במקרה זה. גם אם חלק מפעילות אדום ירוק הינה הסעות, הרי שהנתבע לא הציג כל טעם מדוע לא המשיך את פעילות מכירת מוצרי זהירות בדרכים במסגרת הנתבעת ובחר להעבירה לעסק החדש שהקים ומדוע מכר את המלאי של הנתבעת באמצעות אדום ירוק, כך שאת התמורה שלשל לכיסו ולא לתשלום חובות הנתבעת. שוכנעתי כי הטעם לפעילות הנתבע כאמור היה מתוך מטרה לחמוק מתשלום חובות הנתבעת.
עוד ובטרם אבחן את העובדות הרלוונטיות למקרה דנן, אציין כי הלכה פסוקה היא שביחס לחברה משפחתית, יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליבראלית בהרמת מסך. ראה ע"א 4606/90 מוברמן ואח' נ. תל מר בע"מ ואח' [פורסם בנבו]:
"מסקנה זו מתחזקת בכך שמדובר בענייננו בחברה פרטית משפחתית קטנה, אשר מעבר למעטה המשפטי המכסה אותה ניתן לראות שהיא מנוהלת כעסק פרטי הדומה לשותפות. הלכה מקובלת עלינו, שמצאה ביטויה בפסקי דין לרוב, היא, שבמקרה כגון דא יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת המסך (ע"א 213/79 [3], בעמ' 698; בג"צ 397/67 [4], בעמ' 539).
וכן:
ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ [פורסם בנבו]:
"החברה דנא היא חברה משפחתית. על פי הפסיקה, וגם על פי השכל הישר, יש בקעה רחבה יותר להרים לגבי חברה משפחתית את המסך, שהרי היא משמשת במידה רבה ככלי "פורמלי" לצורך נוחות בענייני מס ... ההתייחסות אליהן, כעולה מן הפסיקה, מעוגנת בנסיון החיים וכאמור בשכל הישר, קרי, שככל שהמדובר במבנה "משפחתי", הסיכוי לעירוב תחומין ולניהול המערב בין טובת החברה לטובת המשפחה הוא גדול יותר.
6. בצד הדוקטרינה של הרמת מסך ,קיימת גם אפשרות להטלת אחריות אישית על אורגנים ובעלי שליטה בחברה וזאת מכח דיני הנזיקין ( ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ. קאר סקיוריטי בע"מ ואח' פ"ד מח(5) 661), או מכח עקרון תום הלב ( ד"נ 7/81 פנידר נ. קסטרו פ"ד לז(4) 673). העמדה המקובלת היא שאף עדיפה דרך זו: "מבחינה עיונית יש להדגיש כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. הרמת המסך מכרסמת באותו עיקרון על-ידי התעלמותה ממנו. יתרונה של האחריות האישית הינו בהצלחתה להרחיב את מעגל הירבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת (חביב-סגל שם בעמ' 214).
במקרה דנן וכפי שיפורט, יש לחייב את הנתבע גם מכוח אחריותו האישית ע"פ סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג בכך שפעל בחוסר תום לב ביחס לחיוב מכוח פסק הדין והביא לכך שפעילות והכנסות של הנתבעת יועברו לעסק חדש שהקים ולכיסו הפרטי, במקום שישמשו לתשלום חוב הנתבעת. בנוסף חלה על הנתבע גם אחריות אישית מכוח עוולה נזיקית שכן, ברשלנותו, העביר את פעילות והכנסות הנתבעת לעצמו באמצעות עסק חדש שהקים. היה על הנתבע לצפות כי פעילות זו תגרום לתובע נזק שכן בכך נמנעה ממנו היכולת לגבות את החוב מהנתבעת ולפיכך יש לחייב את הנתבע באופן אישי לנזק-החוב לתובע.
7. העובדות המקימות עילה להרמת מסך ואף להטלת אחריות אישית, כמפורט לעיל-
פסק הדין כנגד הנתבעת ניתן ביום 25.10.15, תיק ההוצל"פ לגביית סכום פסק הדין נפתח ביום 7.12.15. העובדה שמועד פתיחת העוסק הפטור הינו כבר ביום 1.1.16 בסמיכות למועדים הנ"ל,כשמדובר בעסק שהכנסה משמעותית ממנו,באה מאותו תחום עיסוק מדליקה נורה אדומה וכבר היא מעוררת חשד לטעם בגינו החל הנתבע לפעול כעוסק באותה פעילות שקודם בוצעה באמצעות הנתבעת. יודגש כי הנתבע אישר בחקירתו כי קריסת הנתבעת החלה ממתן פסק הדין(עמ' 6 שורות 19-23) ועל פני הדברים, העברת הפעילות של הנתבעת למסגרת עסקית חדשה מיד לאחר מתן פסק הדין, מצביעה על כך שהטעם היה הרצון להמשיך את פעילות הנתבעת ללא עמידה בתשלום החוב. בסיכומיו תאר הנתבע את המצוקה הכלכלית אליה נקלעה החברה ואולם, אין בעצם רצונו לשקם עצמו כדי להצדיק פגיעה בתובע אשר זכה בפסק דין לטובתו והוא זכאי לגבותו. גם לנושים יש מחויבויות והתחייבויות ואין להעדיף את "פתיחת הדף החדש" ע"י הנתבע, על פני זכותו של התובע לקבל את כספו.
העובדה שהנתבע בחר לעבוד גם בתחום ההסעות, אינה מקימה הסבר לכך שהעביר את פעילות הנתבעת לעסק החדש שהקים. הנתבע לא הציג כל טעם מדוע לא ניתן היה להמשיך את פעילות הנתבעת לכל הפחות עד לתשלום חובה, כשהעסק החדש שהקים משמש להסעות בלבד. ככל שפעילות הנתבעת לא הייתה רווחית והוצאותיה היו גבוהות, כפי שטען הנתבע בסיכומיו, ניתן היה להפסיק את פעילותה. אולם העברת פעילותה תחת מסגרת אחרת, גם אם הינה זולה יותר מבחינת הוצאות, מבלי לשלם את חובה מצדיקה הרמת המסך, כמבוקש.
הנתבע טען בהגנתו כי תחום הפעילות של זהירות בדרכים, תחום בו הינו עוסק בנסגרת אדום ירוק היה שולי אצל הנתבעת. טענה זו תמוהה ולא הוכחה נוכח העובדה שעיון באתר האינטרנט של הנתבעת (נספח ב' לתצהיר התובע, אותו לא הכחיש הנתבע כפרסום מאתר הנתבעת), מעלה כי כותרת האתר הינה : "קידי קיט ידע בע"מ מחנכים לזהירות ובטיחות בדרכים". תיאור הפעילות שם הינו:"קידי קיט ידע בע"מ עוסקת בתחום הבטיחות בדרכים למעלה מעשור והנה בעלת מגוון עשיר ונרחב של אביזרי בטיחות, ערכות הפעלה ויצירה יחודיות ומוצרים נושאי מסר בטיחותי". כלומר, גם פעילות הנתבעת (היחידה המוצגת באתר כיום),הינה בתחום פעילות זהה של זהירות בדרכים.
המדובר אם, כן בעסק שהחל לפעול בסמוך למועד פס"ד שניתן כנגד הנתבעת, באותו תחום עיסוק של הנתבעת.
8. גם אם ברשם החברות מופיעה כתובת ישנה של הנתבעת בקיבוץ אורטל, הרי עיון בנספח ב'-צילום מאתר האינטרנט של הנתבעת, מעלה כי הכתובת העדכנית המופיעה באתר הנתבעת כיום הינה כתובתו של הנתבע ועסקו אדום ירוק, בישוב קדמת צבי ואף מספר הטלפון המופיע באתר של הנתבעת הינו מספר הטלפון של הנתבע ועסקו אדום ירוק.
כתובת אתר האינטרנט של הנתבעת שכותרתו כאמור "קידי קיט ידע בע"מ מחנכים לזהירות ובטיחות בדרכים" המופיעה בתחתית השמאלית של נספח ב' הינה www.adomyarok.co.il . כתובת אתר הנתבעת, על שם אדום ירוק, שעה שכתובת אתר זה מופיעה גם על חשבונית המס של אדום ירוק (ראה נספח ז' לתצהיר התובע), מצביעה על ערבוב וזהות בין 2 העסקים הנ"ל המפורסמים ע"י הנתבע במסגרת אותו אתר.
בתצהירו, היתמם הנתבע וטען כי אתר הנתבעת לא נסגר,למרות שהנתבעתהפסיקה פעילותה, שכן אין לו את הידע הדרוש לשם סגירת האתר, או האפשרות לשלם לבעל מקצוע שיסגור את האתר. אין בטענה זו ממש שעה שאתר על שם אדום ירוק שהוקמה כאמור רק ב1/16 מפנה לאתר הנתבעת ובעת שהנתבע עצמו מפנה בחשבונית המס של אדום ירוק לאתר אינטרנט זה של הנתבעת בצורה אקטיבית. וראה גם בתמלול שצורף לתצהיר התובע (ואשר עליו בחר הנתבע כלל לא לחקור,לא להכחישו, או לסתרו, באופן כלשהוא), כשנשאל הנתבע האם יוכל לשלוח פרטים שלו, הנתבע השיב: "יש לך הכל באתר" (עמ' 5 שורה 16 לתמליל). ודוק, המדובר כאמור,באתר הנתבעת,שעה שהרכישה לכאורה בוצעה מאדום ירוק. עוד ראה בחקירת הנתבע בעניין:
" תקרא את כתובת המייל שרשום בדף אינטרנט שאני מציג לך בפלאפון
ת. WWW/ADOMYAROK/CO/IL
ש. מה הכותרת שמופיעה מעל כתובת האמייל
ת. קידיקיט ידע
ש. זה שלך האתר הזה
ת. זה אתר שקיים במערכת לא נעשה בה שום פעילות, שום שינוי שום כלום ,
ש. מי הזמין את האתר ממקים האתרים
ת. אני הנתבעת 1 בזמנו , האתר קיים משנת 2000" .
האתר של הנתבעת קיים, לטענת הנתבע, כבר משנת 2000,אך כאמור כתובת האתר הינה כתובת אדום ירוק ואף הכתובת ומס' הטלפון המופיעים בו הינם של הנתבע-אדום ירוק.
9. מהתמלול שצרף התובע עולה כי בשיחה שהתקיימה עם הנתבע במס' הטלפון של הנתבע ,זה המופיע ,הן באתר האינטרנט של הנתבעת והן בחשבונית של אדום ירוק, אישר הנתבע לפונה כי הגיע ל"קידי-קיט"-דהיינו לנתבעת (עמ' 1 שורות 19-20 לתמלול). משיחה זו עולה כי הנתבעת עדיין פעילה ומוכרת ערכות יצירה כמתואר ע"י הנתבע בעמ' 2 לתמלול. וראה לדוגמא גם התייחסות מפורשת של הנתבע לכך שהנתבעת-החברה, היא ששולחת את המוצרים בעמ' 2 שורה 13, כשמסביר שהמוצרים מגיעים דרך שליח של "החברה".למרות זאת וכעולה מהשיחה השניה המתומללת ומהחשבונית שהנפיק הנתבע בגין אותה רכישה,הרי שהתשלום משולם לאדום ירוק לחשבונו הפרטי של הנתבע (ראה פרטי החשבון ע"ש הנתבע המופיעים בהודעת ווטסאפ שצורפה לתצהיר התובע ואשר ניתנו על מנת שרוכשת המוצרים מהנתבעת תעביר אליו את התשלום). הטעם לכך ברור,הרי במסגרת תיק ההוצל"פ הוטלו עיקולים על הנתבעת וכל הכנסה שתועבר אליה, תעוקל.
10. הנתבע טען כי את כל המוצרים שאדום ירוק מוכרת הוא קונה מכספו ולצורך כך צירף כנספח ב' לתצהירו חשבונית מס שהופנתה לאדום ירוק. אלא שהמדובר בחשבונית יחידה ע"ס 1,498 ₪ בלבד ,כאשר כעולה מדוח הכנסותיו להנהלת חשבונות (צורף לתצהיר התובע), הכנסותיו ממכירת מוצרים אלו מגיעה בכל שנה לעשרות אלפי ₪ (כ40,000 ₪). אם כך מדוע לא צירף הנתבע את יתר החשבוניות המצביעות על רכישת כל המוצרים הרבים שמכר בשנים אלו,על מנת להוכיח כי רכש אותם מכספו והסתפק בחשבונית יחידה על סך זעום?!!.
התשובה לכך מצויה בתשובה שהשיב הנתבע בחקירתו, עת אישר תחילה כי פנה ללקוחות של הנתבעת וביקש לשנות את ההתקשרות מהנתבעת לאדום ירוק ולאחר מכן תיקן וטען כי אנשים פנו אליו. מכל מקום מייד בהמשך תשובתו,אישר הנתבע כי למעשה מכר במסגרת אדום ירוק מלאי של הנתבעת(!!!) ומכאן ברורה הסיבה מדוע לא יכול היה הנתבע להציג אלא חשבונית רכישה אחת שבוצעה ע"י אדום ירוק. אדום ירוק המשיכה למעשה ומכרה את מלאי הנתבעת,אלא על מנת שמלאי זה, או ההכנסות ממכירתו, לא יעוקלו,נעשתה המכירה במסגרת אדום ירוק .כך נטל הנתבע את התמורה עבור מכירת המלאי של הנתבעת לכיסו הפרטי,חלף תשלומו ע"ח החוב הפסוק ,לתובע :
"ש. פנית ללקוחת וביקשת מהם לשנות את ההתקשרות מהנתבעת לאדום ירוק
ת. כן למספר לקוחות פניתי, אני מתקן לא פניתי פנו אליי וברגע שפנו אליי לא עשיתי שיווק ישיר שלי, אנשים פנו אליי ושאלו אותי, לי היה מלאי מסוים אצל הנתבעת שהייתי צריך להיפטר ממנו וכך עשיתי". (עמ' 7 שורות 6-8). הנה כי כן, הנתבע, מכר מלאי של החברה תוך ביצוע עירוב נכסים ברור בין פעילות הנתבעת לפעילות אדום ירוק.
לפיכך,גם אם לטענת הנתבע (סעיף 6 לסיכומיו),לנתבעת לא היו מכונות,נכסים או ציוד,עדיין היה לנתבעת מלאי עסקי,אותו העביר הנתבע לעסקו הפרטי,במקום למכרו ולשלם את התמורה שהתקבלה על חשבון החוב לתובע.
מחקירתו של הנתבע אף עולה, כי אדום ירוק רוכשת מוצרים מאותם ספקים שמהם רכשה בעבר הנתבעת (עמ' 7 באמצע).
11. הנתבע טען כי לא היה בעל מניות יחיד בנתבעת ובסעיף 2 לסיכומיו טען, כי הפך בעל מניות יחיד רק בסוף שנת 2017. טענה זו לא רק שעומדת בסתירה לכתב הגנתו ולתצהירו (ראה סעיף 3 לתצהיר),שם טען כי נותר בעל מניות יחיד מסוף שנת 2015(!),אלא שהנתבע אף אישר בחקירתו כי בעל המניות הנוסף מלבדו ומלבד גרושתו עזב למעשה 3 שנים לאחר שנכנס ב2006-2007.(עמ' 4 שורות 20-26), דהיינו כבר מ2010 לא היה שותף זה פעיל. ודוק,ההליכים נשוא פסק הדין החלו רק ב2011,פסק הדין כנגד הנתבעת ניתן בשנת 2015 והנתבע החל לפעול במסגרת אדום ירוק בראשית שנת 2016,כשבכל התקופות הנ"ל השותף השלישי כבר לא היה בחברה.
הנתבע אישר כי גם השליש של גרושתו עבר אליו.
הפעולות להעברת פעילות הנתבעת והכנסותיה לעצמו במסגרת אדום ירוק לצורך קיפוח התובע ומניעת אפשרותו לגבות את החוב נעשו בעת שהנתבע היה כבר בעל מניות יחיד או לחילופין בעל המניות היחיד שהיה פעיל בנתבעת.
הנתבע אישר בחקירתו כי רואה החשבון שהיה לחברה,הוא אותו רואה חשבון של אדום ירוק וכי הנתבע הוא זה שהיה מורשה חתימה ואחראי על הנפקת חשבונות בנתבעת והוא אף מורשה החתימה ומנפיק החשבוניות באדום ירוק.
רשימת הלקוחות שמופיעה באתר הנתבעת (נספח ב' לתצהיר התובע) הינה רשימה של לקוחות מסוג עיריות ומועצות כשהנתבע אף אישרם בעדותו ביחס ללקוחות הנתבעת:
" רשימת הלקוחות התבססה בתחילת הדרך, עבדנו בעיקר עם עיריות ומועצות, כי זה קשור למשרד החינוך, איתם למעשה היה הקשר העסקי".
כשהנתבע נשאל האם אדום ירוק עובדת עם אותם לקוחות,טען כי 95% מפעילות והכנסות אדום ירוק הינה מהסעות ורק 1% או 5% הינה מלקוחות מזדמנים שמתקשרים להזמין ערכה כזו או אחרת (עמ' 5 שורות 2-3). בתשובה זו אין אמת והיא חלק מהטעמים שהביאו להתרשמותי מעדות הנתבע כעדות בלתי מהימנה: עיון בדוח הכנסות להנהלת חשבונות של הנתבע (צורף לתצהיר התובע) מעלה ראשית כי אין המדובר ב"לקוחות מזדמנים" אלא במכירה לעיריות מועצות וביה"ס, רשימת לקוחות דומה להפליא ללקוחות הנתבעת (ראה לדוגמא בשנת 2016- ביה"ס במטולה,מועצה אזורית משגב,עירית אשקלון ,עירית כפר סבא, ביה"ס עומרים, מועצה מקומית כפר כנא,עירית אשדוד,עירית קרית מלאכי,עירית צפת, עירית קרית אונו,ביה"ס היובל ובאופן דומה גם בשנת 2017).
שנית,אין המדובר בהכנסה שולית או מזערית מהכנסות הנתבע-אדום ירוק. הנתבע אישר בחקירתו כי הכנסתו החודשית מהסעות הינה כ-7,000- 8,000 ₪ לחודש. אם כך הכנסה של כ40,000 ₪ לשנה ממכירת מוצרי זהירות בדרכים אינה מהווה אחוז בודד או מס' אחוזים בודד מהכנסות עסק זה.