44. לעניין זה די להזכיר, כי כפי שמפורט בפסק הדין מושא הערעור מספקת המערערת שירותי חקירות ומכאן שעבודתו של המשיב בשירותיה כחוקר מצויה בליבת פעילותה. כן נמצא, כי במרבית תקופת הקשר עבד המשיב במשרדי המערערת, כאשר בארבע השנים האחרונות לקשר, שבהן עבר המשיב להתגורר באזור הצפון, הגיע למשרדי המערערת בחלק מימי השבוע וביתר הימים היה מחובר למשרדי המערערת באמצעות מחשב שהותקן בביתו ואפשר גישה ישירה למערכת המחשוב במשרד. אין מחלוקת כי המשיב שימש כראש צוות חוקרים והיה אחראי על עבודתם של שבעה חוקרים שסיפקו שירותי חקירות למערערת; הדריך את אותם חוקרים ופיקח על עבודתם. פעילות המחייבת השתלבות מלאה במערך הארגוני של המערערת. כפי שקבע בית הדין קמא, היעדרויותיו של המשיב היו מתואמות מראש עם הממונים עליו ועמיתיו לעבודה אשר מילאו את מקומו בעת שהיה בחופשה.
45. עמדת המשיב כפי שבאה לביטוי בשיחה שהתקיימה עם מנהל המערערת באפריל 2009 ובהתכתבויות שבין הצדדים, החל מאותו מועד ועד לסיום הקשר ביניהם – היא שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעסיק מתחילת הקשר. לטעמי, העובדה כי בעקבות הבנת המערערת שבדעת המשיב לעמוד על זכויותיו כעובד, פעלה באופן חד צדדי בסיווג המשיב כ"עובד" - מלמדת כי גם היא, שותפה לעמדה זו.
46. המבחן המעורב שמפעיל בית הדין לצורך סיווג פלוני כעובד, כולל בתוכו את מבחן ההשתלבות המסורתי על שני פניו הפן החיובי והפן השלילי שלצדו מבחני משנה הכוללים את מבחן הכפיפות והפיקוח, מבחן הקשר האישי, התנהגות הצדדים, מבחן התלות הכלכלית ועוד.
במקרה שלפנינו, השתלבותו של המשיב במערך הארגוני של המערערת, לצד העובדה כי לא ניהל עסק משלו בתחום החקירות, במציאות שלפיה היה המשיב כפוף ונתון לפיקוח המערערת, ובהתחשב גם באורך הקשר ובתלות הכלכלית שהייתה קיימת בין המשיב לבין המערערת - מובילים במקרה זה למסקנה אליה הגיע בית הדין קמא בדבר קיומם של יחסי עובד מעסיק בין הצדדים.
47. במציאות כמו זו שלפנינו, שבה בין צדדים קיים חוזה המגדיר את היחסים שביניהם כיחסים של מקבל ונותן שירות, ומאידך כוונת הצדדים ומסקנת בית הדין היא שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעסיק למן תחילת הקשר שביניהם; מתעוררת שאלת הסיווג של "החוזה הקבלני". מציאות זו מאופיינת באי התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים בחוזה הגלוי שביניהם (חוזה המגדיר את היחסים ביניהם כיחסים שבין מקבל ונותן שירות), לבין כוונתם האמיתית כפי שיושמה בפועל (קיומם של יחסי עובד מעסיק). למציאות זו מכוון סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") שכותרתו "חוזה למראית עין", שלפיו - "חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל...". כפי שמוסבר בספרה של המלומדת גבריאלה שלו, סעיף 13 לחוק החוזים קובע בטלות מעיקרה של חוזה שנכרת למראית עין, בטלות הנובעת "מהתחקות אחר רצונם האמיתי של הצדדים לחוזה. דווקא הגשמת כוונתם המשותפת מחייבת שלא להעניק ליציר דבריהם והתנהגותם תוקף העולה על מה שרצו הם להעניק לו ".