הדבר לא נעשה, כאמור, לאורך כל ההליך ואף לא ניתן כל הסבר למחדל זה.
משאין התייחסות לעניין זה לא בסיכומי המבקש ולא בסיכומי התשובה מטעמו - יש לקבל את טענת המשיבות 1-2 לפיה , חזקה על המבקש כי אם היה בידו מסמך המאשר שהוא בעל מניות בחברה היה מציג אותו.
אי הצגת מסמך עדכני המאשר את החזקת המניות על ידי המבקש במועד הגשת הבקשה, מעלה בנסיבות העניין מסקנה חד משמעית לפיה המבקש אינו בעל מניות בחברה.
בהתאם להלכות שצוינו לעיל - די בכך כדי לדחות את הבקשה.
הטענה בדבר אי הוכחת בעלותו של המבקש במניות החברה, בעלות שהיא תנאי מוקדם לזכותו של המבקש להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של החברה – התבררה במסגרת הדיון בבקשת האישור.
המשיבים לא הגישו בקשה לדון בעניין זה במסגרת בקשה לסילוק על הסף – למרות ששאלת היותו של המבקש בעל מניות הינה בהחלט שאלה בה ניתן היה לקיים דיון נפרד כדי לייעל את הדיון גם במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת.
מדובר בדיון פשוט וקצר. הכרעה בעניין זה הייתה מונעת את הצורך בבירור מכלול הטענות אשר העלו הצדדים זה כנגד זה בבקשה גופה.
ראה לעניין זה תנ"ג 20087-11-11 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' יעקב חמו.
יש לזכור, כי ההלכה היא שככלל אין לדון בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית וכך גם בקשה לאישור תביעה נגזרת, בנפרד מדיון בבקשת האישור עצמה, אלא במקרה חריגים בהם ניתן להכריע בפשטות או ביעילות בטענות אשר אם תתקבלנה ישמטו את הקרקע תחת בקשת האישור.
ראה רע"א 1365/17 בנק הפועלים בע"מ נ' ישעיהו נשר סעיף 18 להחלטה.
במקרה שלפניי ייתכן בהחלט כי היה זה מתפקידו של בית משפט לקבוע דיון סף בשאלה זו, בה ניתן היה, כאמור, להכריע בפשטות וביעילות, למרות שלא הוגשה בקשה מטעם המשיבים לסילוק על הסף בגין הטענה כי המבקש אינו בעל מניות בחברה.
אולם, הדבר לא נעשה על ידי והדיון בבקשה התקיים במקשה אחת.
לכן, מצאתי צורך לדון גם בשאלות הנוספות שעלו במהלך הדיון בבקשת האישור.
ב. התנאים להגשת תביעה נגזרת וכלל שיקול הדעת העסקי
באשר למהותה של התביעה הנגזרת – ציין כב' השופט עמית בע"א 7735/14 ורדינקוב נ' אלוביץ (להלן: "פסק דין ורדינקוב") כי "לא כל אימת שבית המשפט נדרש למכשיר התביעה הנגזרת, יש צורך לחזור ולהידרש מבראשית לתכלית ולשיקולים שבבסיס מכשיר זה ולדרך ניהול ההליך".
הוזכר על ידו בקצרה כי הליך התביעה הנגזרת מעמיד לבעל מניות "זכות עמידה" לתבוע בשם החברה, מקום בו האורגנים המוסמכים נמנעים מהגשת תביעה בשם החברה נגד נושא משרה או גורם רלוונטי אחר. מדובר בהליך מקדמי המעוגן בסעיף 198 (א) לחוק החברות.
על מבקש האישור לעמוד במספר תנאים: עליו לשכנע את בית המשפט כי קיימת עילת תביעה לחברה; כי התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי אין המבקש פועל בחוסר תום לב.
על מבקש האישור להניח תשתית ראייתית ראשונית אשר תצביע על סיכוי לכאורי להצלחת התביעה.
לדיון ראה שם סעיף 17.