33. למעט הגב' ורדה טליסמן, הרי שכל המצהירים מטעם שני הצדדים, נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם, ואילו העדים מטעם התובעת העידו במסגרת עדות ראשית לפנינו ולאחריה נחקרו בחקירה נגדית על עדותם.
אשר לגב' טליסמן, הרי שהגב' טליסמן לא התייצבה לישיבת ההוכחות שנקבעה לשמיעת עדי התובעת, ובסוף אותו דיון, הודיעוני הצדדים כי: "מבלי שצד מודה בנכונות איזה מהטענות או אי נכונותן, הגענו להסכמה לגבי תצהירה של הגב' טליסמן, מטעמים של יעילות וחסכון בזמן שיפוטי, ולפיה התובעת מאשרת כי כל דבריה של הגב' טליסמן המתייחסים לתקופה שלאחר סוף 2012 אינם נאמרים מידיעתה האישית. לאור הסכמה זו של התובעת ובכפוף לאמור לעיל, מקובל על הצדדים שתצהירה של הגב' טליסמן ישאר בתיק ללא חקירה נגדית" (ראה: בעמ' 32 לפרוטוקול ש': 12-16).
34. עוד ראוי להוסיף לעניין הראיות בתיק כי לאחר שפרשת ראיות התביעה, הסתיימה זה מכבר, הגישה התובעת לישיבת ההוכחות האחרונה בתיק, בקשה להוספת ראיה חדשה היא תכתובות פייסבוק/מסנג'ר בין אביטל לבין גברת בשם פאני פרץ קיסר.
הנתבעת התנגדה לבקשה.
35. בהחלטת אב"ד המותב מיום 3/2/17 ולאחר סקירת ההלכה הפסוקה בסוגיה זו של צירוף ראיות, נדחתה הבקשה לצירוף ראיה נוספת, זאת לאחר שהובהר כי לא מדובר בראיה רלוונטית משמעותית הדרושה לשם גילוי האמת וחשיפתה, ומנגד, קיים יותר מחשש כי צירופן של אותן תכתובות יפתח מסכת נוספת של מחלוקות שתחייב הבאת ראיות נוספות לרוב, מה גם שבמועד הגשתה של הבקשה דובר בשלב הסופי של הליך ההוכחות הנרחב בתיק זה (שהשתרע על פני 69 עמודי פרוטוקול).
אי לכך נקבע כי באיזון בין מידת הרלוונטיות של הראיה החדשה שצירופה מבוקש לבין הטרחה הנוספת הכרוכה בהגשתה והשלב אליו הגיע הליך זה – הכף נוטה במובהק לעבר דחיית הבקשה להגשת אותה ראיה חדשה, וזאת אף מבלי להידרש לשאלה האם התובעת יכלה להשיג את אותה ראיה בשקידה סבירה, עוד קודם לשלב שבו הוגשה הבקשה, ועל כן נדחתה הבקשה להוספת ראיה, תוך ציון כי הוצאותיה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי.
36. מכל מקום, משהוגדרו המחלוקות וההליכים בתובענות המאוחדות שבנדון, נפנה להלן לדון בתובענות לגופן, ותחילה נדון בתביעת התובעת כנגד הנתבעת בתיק סע"ש 44578-04-14. לאחר מכן נפנה לדון בתביעת הנתבעת כנגד התובעת בתיק סע"ש 62052-02-15.
תביעת התובעת כנגד הנתבעת בתיק סע"ש 44578-04-14
37. לטענת התובעת, כפי שהוכח בהליך זה, מקצועיותה, נאמנותה ומסירותה לעבודה באו לידי ביטוי בכל מקומות העבודה בהן עבדה; היא הוכיחה שהיא אכן עובדת טובה, מסורה, אמינה, מקצוענית, אהובה על כל חבריה ומנהליה בכל מקומות העבודה בהן הועסקה, ובפרט אצל הנתבעת.
לדבריה של התובעת, זמן רב בטרם מינויה של אביטל לתפקיד מ"מ מנכ"ל הנתבעת, בזמן שעוד עסקה בניהול שירות לקוחות התאגיד, החלה אביטל לרדוף אותה קשות, בשל סירובה לאשר לה תשלומים אסורים, בגין הטבות שכר בזמן לימודיה לתואר ראשון ושני וכן בגין סירובה לאשר לאביטל החזר עבור הוצאות הרכב כתוספת לרמת ניידות שכבר קיבלה, ובהמשך - עקב סירובה לבטל לפי בקשת אביטל חיובי ריבית בגין פיגורים לצרכני מים (ברובם תושבי מעלות); לדברי התובעת, עם כניסתה של אביטל לתפקיד מ"מ מנכ"ל הנתבעת, היא התבקשה ע"י אביטל לעדכן את שכרה לשכר מנכ"ל אך סירבה לעשות כן ללא אישור בכתב לכך וכתוצאה מדרישתה זו ספגה מאביטל נזיפה קשה; וכך לדבריה, לאור עמידתה על משמר הכספים בתאגיד - דבר שלא עלה בכפיפה אחת עם התנהלות הגב' אמדור יו"ר הדירקטוריון ואביטל - החליטו השתיים לעשות אגודה אחת על מנת להביא לפיטוריה מן הנתבעת.
עוד טוענת התובעת, כי אביטל היא שיזמה את התובענה המשמעתית כנגדה, וכשהתברר לה שההליך ייקח זמן רב (לנוכח מאבקה של התובעת על חפותה), היא נקטה עוד בטרם קבלת החלטת בית הדין למשמעת, בהליך הפיטורים שבנדון, תוך הטעיית חברי הדירקטוריון.