45. לטענת הנתבעת, גם את התביעה שבנדון ניהלה התובעת בחוסר תום לב קיצוני, זאת בין היתר לנוכח עמידתה על הסעד של החזרתה לעבודה בנתבעת למרות שכבר החלה לעבוד במקום אחר ולמרות שלשיטתה מדובר במקום שבו מתעללים בה וגורמים לה לסבל; על פי דין תפקידה של התובעת כמנהלת כספים בכירה אצל הנתבעת בא בגדר עבודה אישית או שירות אישי, שלא ניתן לאוכפו על הנתבעת, מקל וחומר שלא ניתן לעשות כן בניגוד גמור לרצונה ולרצון נושאי המשרה שבה; חוסר תום לבה הקיצוני של התובעת בניהול ההליך, מוצא את ביטויו גם בעדותה המגמתית של התובעת בהתייחס ללימודיה של אביטל ואישור שכרה על ידי הדירקטוריון, תוך עיוות העדויות שהושמעו בעניין זה ותוך עריכת תצהירה שלה בצורה מגמתית ומעוותת; מכל מקום, קיים חוסר הגיון בטיעוני התובעת בדבר "רדיפתה" לכאורה בהקשר עם הטענות המנויות לעיל מפיה של התובעת, שאף אינם מסתדרים עם לוחות הזמנים בשרשרת הפיקוד הקיים בתאגיד
46. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי חזקת התקינות, לפיה הליך השימוע ועצם ההחלטה בדבר סיום העסקת התובעת נעשו כדין, עומדת לימינה, כאשר הנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפי התובעת, שלא עמדה בנטל ההוכחה הכבד הרובץ לפתחה להפריך את חזקת תקינות המנהל הנוגעת להחלטה לסיים את העסקתה בנתבעת, וטענותיה לפיהן, כביכול, הנתבעת פעלה בעניינה משיקולים זרים, מסתכמות כל כולן בספקולציות מופרכות וחסרות כל בסיס, שיש לדחותן מכל וכל תוך קביעה שהליך הפיטורים וסיום העסקת התובעת נעשה כדין, באופן תקין ובשל התנהלותה הפסולה והחמורה של התובעת אשר הובאה בהליך זה; בסיכומו של דבר עסקינן במשבר אמון עם עובדת במשרה בכירה אשר פוטרה בהליך הוגן, תוך הפעלת שיקול דעת מלא, לאחר קיום ישיבת שימוע כדין, מתן הזדמנות נאותה להשמיע את טיעוניה (בסיוע ייצוג משפטי) הן במסגרת השימוע והן בהשלמת טיעונים בכתב; ומנגד, מדובר בבעלת דין המסרבת להשלים ולקבל את ההחלטה לסיים את העסקתה אצל הנתבעת, ומבצעת מסע נקם אחר חלק מנושאי המשרה בתאגיד בשל כן.
אי לכך, לטענת הנתבעת יש להורות על דחיית התביעה, תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
47. עד כאן, טענות הצדדים, זה בכה וזה בכה, ומכאן נפנה לדון תחילה בטענות התובעת לפיהן החלטת הפיטורים התקבלה בניגוד לדין ובחוסר סמכות.
טענות התובעת לפיהן החלטת הפיטורים התקבלה בניגוד לדין ובחוסר סמכות.
48. לעניין זה טוענת התובעת בסיכומיה, כי בישיבת הדירקטוריון מיום 20/2/14 נשמעה חוות דעתה של היועצת המשפטית לפיה, השימוע לתובעת צריך להתקיים בפני הדירקטוריון, לאור בכירותה; מה גם שהדירקטוריון קיבל באותה ישיבה החלטה פה אחד שהשימוע לתובעת יערך בפני הדירקטוריון, וכי לאחר עריכת השימוע, יקבל הדירקטוריון החלטה לגבי המשך העסקתה של התובעת בתאגיד; אמנם השימוע לתובעת התקיים בפני חברים מהדירקטוריון, אך ההחלטה על סיום העסקתה של התובעת לא התקבלה בישיבת דירקטוריון, וזאת בניגוד לקביעת הדירקטוריון בישיבה הנ"ל מיום 20/2/14, ובניגוד לקבוע בתקנון הנתבעת ובחוק החברות. על כן לטענת התובעת דין ההחלטה על פיטוריה, להתבטל מחוסר סמכות וחוקיות.
בהקשר לכך טוענת התובעת כי סעיף 53 לתקנון הנתבעת קובע שהחלטת דירקטוריון ללא קיום ישיבה תתקבל בתנאי ש"תהא חתומה ומוסכמת פה אחד ע"י כל הדירקטורים". יתרה מכך סעיף 130 (א) לחוק החברות קובע כי: "הדירקטוריון רשאי, בהסכמת כל הדירקטורים, להתכנס לישיבה ללא הודעה מראש, או לקבל החלטות אף ללא התכנסות בפועל", סעיף 130 (ב) לחוק קובע, כי: "החלטה כאמור תיכנס לתוקף כאשר כל הדירקטורים חתמו עליה", וסעיף 130 (ג) קובע: "קיבל הדירקטוריון החלטות כאמור בסעיף קטן (א) ירשום יושב ראש הדירקטוריון פרוטוקול ההחלטות ויצרף לו את חתימות הדירקטורים" (כל הציטוטים ומספרי הסעיפים הם במקור - א.ר.ק.) .
לדברי התובעת, בענייננו הפרה הנתבעת את הוראות התקנון ואת סעיף 130 לחוק החברות, שכן לא נשלחה הזמנה לכינוס הדירקטוריון לשם קבלת ההחלטה על פיטורי התובעת, הדירקטוריון לא התכנס, לא נערך פרוטוקול, לא צורפו חתימות כל הדירקטורים, וההחלטה התקבלה שלא פה אחד, שכן על החלטת הפיטורים חתמו 5 מתוך 6 דירקטורים, כאשר הדירקטור רוזנגרטן סירב לתמוך בהחלטת הפיטורים; לדברי התובעת, במקום לקיים ישיבת דירקטוריון כדין לשם קבלת החלטה על פיטוריה בנוכחות כלל חברי הדירקטוריון, התקבלה החלטה ב"אישורי חתימות בלילה" באמצעות פקס ומיילים, תוך הסתרת מכתבו של ראש מועצת שלומי מיום 8/4/14.
עוד נטען כי הנתבעת וחברי הדירקטוריון שהעידו מטעמה הציגו מצג שווא בפני בית הדין לפיו הליכי הפיטורים של התובעת היו כדין והליך קבלת החלטת הפיטורים התקיים כדין ע"י זימון וישיבת חברי הדירקטוריון ביום 23/4/14, אך טענה זו נסתרה הן בחקירתה הנגדית של יו"ר הדירקטוריון והן בחקירתה הנגדית של אביטל, שהודתה לבסוף שההחלטה על פיטורי התובעת התקיימה באמצעות מיילים ולא החלטה שנתקבלה בדרך של ישיבה, כפי שנטען עד ידי יו"ר הנתבעת.