התנהלות זו מצד כל עובד, אינה מקובלת ואינה ראויה, ומקל וחומר שכך, עת מדובר בבעלת תפקיד בכיר בתחום הכספים, בתאגיד מעין ציבורי.
בנסיבות אלו, אין תימה על כך שחברי דירקטוריון הנתבעת אבדו אמון בתובעת, כפי שפורט בהחלטת הפיטורים וכפי שציינה הגב' אמדור בתצהירה (סעיפים 16-17 לתצהיר).
ודוק, איננו שוללים את האפשרות שכטענת התובעת, היא התגלתה כעובדת טובה ואמינה במקומות עבודה אחרים בהם הועסקה, אך ככל שעסקינן בעבודתה של התובעת בנתבעת המסוימת שבנדון, די באמור לעיל עד כה, כדי להטיל ספק במהימנות עבודתה, בפרט כך, עת מדובר בתפקיד המחייב אמון מוגבר.
93. אשר לתפקודה המקצועי של התובעת, תקצר היריעה מלדון בכל אחד ואחד מהסעיפים שנכללו במכתב הזימון לשימוע, אך נוכל לומר כי מקובל עלינו שאכן מדובר באוסף גדול של פרטים, שחלקם משקפים הערכה סובייקטיבית של הממונה, במקרה זה אביטל (ראה למשל: סעיף 2 למכתב על תת סעיפיו או חלק מתת סעיף 4 רישא למכתב). יחד עם זאת, לגבי חלק אחר של הסעיפים, אכן נמצאו כשלים מצד התובעת. כך למשל, העובדה שהתובעת אישרה לעצמה החזרים מקופה קטנה בגין נסיעות בתחבורה ציבורית, שעה שקיבלה מהנתבעת רכב צמוד שהנתבעת נשאה בכל הוצאותיו. בניגוד לתובעת, איננו סבורים כי מדובר בזוטי דברים, בפרט לא כך כאשר מדובר במי שמופקדת על קופת התאגיד. כך גם האירוע של משלוח עשרות הודעות חיוב כפולות לתושבי כיסרא, הגם ששילמו את חובותיהם, מבלי לקבל אחריות על מחדל זה, וכך גם לגבי אי מסירת מלוא המידע הרלוונטי בנוגע לתנאים הכרוכים בהלוואה שהוצע ליטול מבנק דקסיה ואי הקפדה על שיעור הריבית של הלוואה זו. גם אם בסופו של דבר, הבנק לא אישר את ההלוואה מטעמים אחרים, הרי שטיפולה של התובעת בהיבטים הנ"ל של ההלוואה לא הצביע על מקצועיות רבה.
94. בשולי הדברים נציין כי לא נעלמה מעינינו עדותו של מנכ"ל הנתבעת לשעבר מר חיראדין (ראה: בעמ' 43-47 לפרוטוקול), במסגרתה הלין על הרשויות החברות בנתבעת ועל עירית מעלות, כמו גם עדותו של מר נעמן – ראש המועצה המקומית שלומי (ראה: בעמ' 33-35 לפרוטוקול), שהוזמן לעדות על ידי התובעת והלין על אביטל ואופן ניהולה הכוחני לדבריו, את הנתבעת.
דא עקא, שמעת ששוכנענו כי לא מדובר במקרה זה בהתנכלות מצד אביטל כלפי התובעת, איננו נדרשים לשאלת איכות תפקודה של אביטל במסגרת הליך זה, מה גם שעדויות שני האישים הנ"ל, כלל לא התייחסו אל התובעת עצמה.