משאלו הם פני הדברים, הרי שבסוף כל הסופות נותרנו עם משבר אמון ומערכת יחסים עכורה בין בעלות שני התפקידים הבכירים בארגון.
התובעת עצמה אישרה בעדותה לפנינו את דבר קיומה של מערכת יחסים עכורה, בינה לבין אביטל, אם כי סברה שאין בה כדי לפגוע בתפקוד השוטף של התאגיד (ראה: בעמ' 26 לפרוטוקול ש': 23-30).
זאת ועוד, התובעת עצמה אישרה כי מר סלמאן פלאח - אחראי תחזוקה בנתבעת, ניסה ליישר את ההדורים בינה לבין אביטל, אלא שלדבריה:
"ש. באותה מערכת יחסים עכורה, מר סלמאן פלאח, ניסה ליישר את ההדורים ביניכם, נכון?
ת. הוא כל הזמן ניסה, כן.
ש. ומה היתה תגובתך?
ת. שמבחינתי אין לי בעיה, אבל שזה חד סטרי. אני ידעתי את כל המטענים של אביטל כנגדי" (ראה: בעמ' 27 לפרוטוקול ש': 10-13).
דא עקא, שאותו מר פלאח, העיד אחרת בתצהירו, וטען כי היתה זו התובעת שאמרה לו מפורשות שלא יתערב יותר כי היא אינה רוצה שום קשר עם אביטל (סעיף 6 לתצהיר). כאשר נחקר מר פלאח על גרסתו זו בחקירה נגדית לפנינו, הוא עמד על טענתו, והשיב:
"ש. אני מפנה אותך לסעיף 6 לתצהירך ושואל - כאשר התובעת אמרה לך שלא תתערב יותר ושהיא לא רוצה שום קשר איתך, אני אומר לך שזה היה כמה דקות לאחר שאביטל תקפה אותה וכמעט סטרה לה - תגובתך?
ת. המשפט הזה נאמר כשאני והתובעת היינו במשרד שלה, לא היתה שום תקיפה ושום דבר. זה היה לאחר חודשיים או שלושה שניסיתי לפשר בין השתיים, והתובעת אמרה לי שלא אתערב יותר כי אין סיכוי שהיא תקבל את מרותה של אביטל. לא ידוע לי על שום אירוע שהיה לפני כן, לא ידעתי על צעקות או סטירה.
ש. מישהו מינה אותך להיות מפשר בין הצדדים?
ת. לא. אני בסך הכל בן אדם שישבתי באמצע"(ראה: בעמ' 65 לפרוטוקול ש': 22-30).
ודוק, עוד קודם לכן העיד מר פלאח במענה לשאלות ב"כ התובעת, כי:
"ש. תאשר לנו שאתה והתובעת הייתם נפגשים לצורך עבודה מעת לעת במשרד שלך או של התובעת, והשיחות גלשו בין היתר לעניין של גב' אביטל?
ת. השיחות שלי עם התובעת היו בעניין להשלים בינה לבין אביטל, כדי שהמצב יהיה טוב.
ש. תאשר לנו שתמיד ביקשת מהתובעת להתאזר בסבלנות ולא להגיב לפרובוקציות של אביטל?
ת. אתה מכניס פה שאלה שהיא לא מתאימה למה שהיה. השיחות שלי עם התובעת שהיא תקבל את המרות של אביטל שהיא מנהלת המקום במקום המנכ"ל, והיא תקבל את המרות של אביטל, ותבוא ותתמוך ותעזור לאביטל.
ש. תאשר שבמסגרת הניסיונות גישור שלך, אתה אמרת לתובעת, כאשר אביטל צעקה עליה ורדפה אותה, אתה הרגעת את מירי?
ת. קודם כל אביטל לא רדפה את מירי, ואני לא שמעתי אותה צועקת על התובעת, יש הבדל בין זה שהיא היתה מקפידה על העבודה לבין צעקות. לא הייתי קורא לזה צעקות, גם היום לפעמים כשיש דברים שמתעכבים אז אנחנו מדברים אבל אני לא מפרש את זה כצעקות, זה עניין של עבודה" (ראה: בעמ' 65 לפרוטוקול ש': 5-17).