טענתו זו של הנתבע לא הוכחה, כאשר את סוגיית הזיכיון בחרו הצדדים שלא לברר במסגרת הליך זה, אלא שמשמעות כוונתם שלא לעשות כן הינה לא רק לסוגיית העדר הוכחה לטענות הנתבע, במסגרת תביעתו הוא, אלא גם שהנתבע לא הרים את הנטל לסתור טענת התובע לנזק שנגרם לו כתוצאה מאי מכירת העסק.
מצאתי מקום להעיר במאמר מוסגר, למען הסר ספק, כי הנתבע אמנם לא הוכיח טענתו זו, אך באי הבאת הראיה כנתבע, אין כדי לפגוע באפשרות שלו, ככל שיבקש לעשות כן, להוכיח במסגרת תביעה שיגיש, כי התובע גרם לו לנזק בסגירת בית העסק והעברת הזיכיון לאחר.
33. אשר לנזקיו של התובע, לאחר שלא הוכחה סיבה טובה שבגינה לא אפשר הנתבע לתובע להחליף את זהות השוכר, ולאחר שהשתכנעתי, כי נמצאו רוכשים פוטנציאליים לעסק והתובע יכול היה למצוא שוכר שעמו תבוצע עסקה, זכאי התובע לפיצוי בגין נזקיו.
על מנת להוכיח את שיעור נזקיו, הגיש התובע את חוות דעתו של רואה החשבון איציק סלובודיאנסקי. חוות הדעת הוגשה גם בנוגע לעניינים נוספים, הקשורים בתביעה העיקרית, אלא שנותרה במחלוקת סוגיית אבדן הרווח כתוצאה מאי מכירת העסק לאחר.
לסוגיה זו לא הוגשה חוות דעת נגדית על ידי הנתבע במסגרת ראיותיו לתביעה שכנגד, אם כי מלכתחילה הוגשה חוות דעת הנוגעת לסוגיות התביעה העיקרית.
רואה החשבון נחקר על חוות דעתו והסביר מדוע עומד הוא מאחורי חוות דעתו, כאשר לשיטתו, שווי העסק נמדד במכפלה של שלושה ברווח לשנה הקודמת למכירת העסק ובמקרה דנן, סכום של 50,000 ₪, דהיינו סכום של 150,000 ₪ כתמורה עבור העסק הינו סביר.
רואה החשבון הסתמך על הדו"ח השנתי לשנת 2012, אלא שעיון בדו"ח השנתי לשנת 2013 מלמד, כי באותה שנה העסק הפסיד. בוודאי ראוי היה לקחת גם נתוני שנה זאת בחשבון, בפרט נוכח הירידה הדרסטית בהכנסות לעומת שנה קודם, כאשר שנה אחת בוודאי אינה יכולה להיות מדד על מנת להעריך שוויו של עסק, שידוע, כי מבוקש למכור אותו נוכח הפסדים.
34. עיון בהסכמים שבין התובע ובין השוכרים הפוטנציאליים, כמו גם עיון בהסכם שנחתם עם מושקה ובשיחת הטלפון שנערכה בין מושקה ובין אייל אביטן, מלמד, כי סכום העסקה אינו כולל רק את המוניטין, אלא העסקה כוללת גם את תכולה בית העסק והציוד שבו.
בהסכם עם מושקה צויין: "תמורת זכויות המוכרת בחנות, הציוד והסחורה ישלם...."
מר משוקה ציין בשיחה עם מר אייל אביטן, כי מכר את העסק תמורת 147,000 ₪, אך הסכום כלל גם חודש וחצי או חודשיים שכירות, בשים לב למועד סיום תקופת השכירות של מושקה מול הנתבע והעובדה שהתובע נכנס לבית העסק לפני תום תקופת השכירות של מושקה.