15. לטענת המבקשים, לא דובר במניות "אמיתיות", אלא בהטבה, לכל דבר ועניין, אשר הייתה אמורה להינתן למנהלים במהלך תקופת עבודתם, ועל כך ניתן לשיטתם ללמוד, גם מן ההגבלות הנוגעות לעבירות אותן מניות.
16. המבקשים הוסיפו וטענו כי בכתב התביעה קיים עירוב מכוון של העילות והסעדים הנתבעים.
עילות התביעה, אשר באות לידי ביטוי בסעדים הכספיים המבוקשים, אינן מפורטות ואין כל חלוקה של הסכומים הנתבעים בהתאם לעילות השונות, הסבר לאופן בו חושבו הסכומים והתייחסות לסכום הנתבע מכל אחד מהם.
17. האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו מדובר בתביעה המוגשת כנגד עובד, הן מכח חוזה העסקה והן מכח היותו זכאי למניות בחברה.
18. כן נטען, כי תניית הסודיות שהפרתה נטענת, היוותה חלק מחוזה ההעסקה של המבקש, וגם המידע הסודי, ככל שהגיע לידי המבקש, הגיע אליו אך ורק מתוקף תפקידו כעובד ומנהל בחברה. דברים אלה עולים מפורשות מכתב התביעה.
בהסכם המייסדים, עליו מבקשות המשיבות להסתמך בתגובתן, לא כלולה תניית סודיות.
19. לטענת המבקשים, הן חוזה ההעסקה והן הסכם המייסדים, משמשים בסיס לתביעה, כאשר על המשיבות להתכבד ולערוך הבחנה ביניהם, בהתייחס לעילות ולסעדים הנתבעים מכוחם.
20. המבקשים הוסיפו וטענו, כי גם העילות הנובעות מחוק העוולות המסחריות, קרי: חובת הסודיות וגזל סוד מסחרי, נובעות מהסכם ההעסקה, והסמכות העניינית לדון בהן, מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, בהתאם לסעיף 22 לחוק העוולות המסחריות.
21. כן נטען על ידם כי גם הטענות בדבר עוולות נזיקיות, הועלו ללא כל פירוט, ללא כימות בכתב התביעה לנזק הנטען (המוכחש) וללא כל הפרדה מיתר העילות, והכל על מנת לפגוע בסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעה.
--- סוף עמוד 4 ---
22. יתרה מכך, גם אם התביעה כולה היתה נזיקית, הרי שהסמכות לדון בה היתה נתונה לבית משפט השלום, נוכח סכום התביעה, ולא לבית המשפט המחוזי.
23. המבקשים הוסיפו וטענו כי התביעה הוגשה גם כנגד המבקשת – חברה שהינה בבעלות המבקש ובניהולו, וזאת מבלי שהוסברו עילות התביעה כנגד, אלו נזקים היא הסבה למשיבות, ומהם הסעדים המופנים כלפי אותה חברה חדשה והטעמים לכך.
לשיטת המבקשים, הסיבה לצירופה של המבקשת ולהגשת התביעה באופן זה, הינה רצונן של המשיבות לשלול את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעה.
24. עוד טענו המבקשים, כי על אף הטענות אשר הועלו על ידי המשיבות בעניין תניית הבוררות, הן לא טרחו לספק כל הסבר לשאלה, מדוע נמנעו מלהפנות ולאזכר את התנייה הקיימת בחוזה שהן עצמן ניסחו והעדיפו להסתירה. לטענתם, הטענות אשר הועלו בבקשתם לסילוק על הסף, נוגעות לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה ואינן לגופו של עניין, ואין בהן כדי לשלול העברת ההתדיינות לבוררות.