--- סוף עמוד 7 ---
38. חלק לא מבוטל מכתב התביעה, יוחד לסוגיית הגזל של סוד מסחרי והפרת חובת הסודיות, כאשר חובה זו מעוגנת במסגרת סעיף 7 להסכם ההעסקה, ואינה נזכרת כלל בהסכם המייסדים. לעניין זה ראה לדוגמא סעיף 42 לכתב התביעה.
בהתייחס לטענות המשיבות לעניין גזל סוד מסחרי, צוין בכתב התביעה, מפורשות, כי המידע הסודי הגיע למבקש, רק לאור תפקידו והיותו שותף בקבוצה ומנכ"ל של המשיבה 3 והפרת חובות האמון, ההגינות ותום הלב מיוחסות לו, מקל וחומר, מכוח היותו מנכ"ל ושותף (לעניין זה ראה סעיפים 83, 84 ו- 142 לכתב התביעה)
בניגוד לנטען על ידי המשיבות, לבית הדין האזורי לעבודה, סמכות לדון בתביעה שעניינה גזל סוד מסחרי במסגרת תובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד, וזאת בהתאם לסעיף 22 לחוק העוולות המסחריות.
39. ה"חפיפה" היחידה בחיובים, עוסקת בסוגית איסור הפנייה ללקוחות או ספקים, הנזכרת הן בסעיף 36 להסכם העסקה והן בסעיף 25 להסכם המייסדים.
סוגיית זהות הגורמים אשר ביחס אליהם חלה אותה חובה, היא עניין לתיק העיקרי.
40. זה המקום לציין כי הסכם העסקתו של המבקש ועבודתו של המבקש בתובעת 3 החלו עוד בראשית 2013. עם זאת, הסכם המייסדים נכרת רק בחודש דצמבר של אותה שנה. לכאורה, אין כל קשר הכרחי בין התחייבויותיו של המבקש כעובד לבין היותו שותף להסכם המייסדים.
ויודגש, הסכם ההעסקה אינו כולל התחייבות להקצאת מניות, או אופציות באיזה מהחברות.
לכאורה, יכול היה המבקש שלא לחתום על הסכם המייסדים, ועדיין היה מקום לבחון התנהלותו של בסיס ההסכם המקורי, וזאת בפני הערכאה המתאימה לכך.
כל זאת כאשר המעסיקה הישירה, המשיבה 3, כלל אינה צד להסכם המייסדים.
41. וככל שעסקינן בהסכם המייסדים, המתייחס כאמור להקצאת מניות במשיבה 1 בלבד, יש להוסיף ולציין כי לכאורה מדובר בהסכם בעלי מניות אשר אינו חריג בתוכנו, למעט הפנייה למה שהוגדר כמסמך החזון , וצורף כנספח א' לכתב התביעה.
המקום להכרעה באשר לפרשנות, תחולה ומשמעות של מסמך זה או אחר, אינו במסגרת החלטה מקדמית זו. עם זאת, יש להבהיר כי היו אלו המשיבות עצמן אשר טענו במסגרת כתב התביעה כי הזכאות לקבלת ההטבות למייסדים, תתגבש רק בעבור חמש שנים. (לעניין זה ראה סעיף 55 לכתב התביעה).
--- סוף עמוד 8 ---
נהיר כי להבנתן של המשיבות עצמן את מועד התגבשות הזכות למניות, יכול ותהא השלכה על שאלת חובותיו של המבקש כלפי המשיבות מכוח הטענות להיותו בעל מניות.
42. אני ערה לטענות המשיבות באשר להפרת חובות הזהירות והאמון של המבקש, תוך הפניה להוראות סעיף 192 לחוק החברות התשנ"ט 1999 (להלן: "חוק החברות")
לעניין זה יש להשיב כי הטענות בדבר הפרת חובות הזהירות הועלו כלפי המבקש בשל התנהלותו כדירקטור ומנכ"ל בחברה גם יחד, ואף בזמן עבודתו בחברה (כעולה, בין היתר, מסעיפים 147-151 לכתב התביעה).
בנוסף, וכפי שצוין לעיל, יהא מקום להוסיף ולהידרש למשמעות אופן אחזקת המניות בנאמנות כמו גם כתבי ההתחייבות של בעלי המניות אשר צורפו בסיפא של נספח 5 לכתב התביעה.
43. טענות המשיבות לגרם הפרת חוזה, נטענו כנגד המבקשת 2.
ביחס לזו, נהיר כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד. בעובדה זו יש כדי להשליך, מהותית על סוגית הסמכות העניינית.
44. במסגרת כתב התביעה הועלו טענות בדבר עשיית עושר שלא במשפט.
לטענת המשיבות הופקה תועלת כלכלית מאותו גזל של סודות מסחריים, שלא כדין. נמצא קושי של ממש להסיק, מתוך הנקוב בכתב התביעה, האם עילה זו מיוחסת למבקש או גם למבקשת.
45. במסגרת פרק ה' לכתב התביעה הועלו טענות המשיבות באשר לנזקים שנגרמו להן. לכאורה, טענות אלו הועלו כנגד המבקשים, יחד ולחוד. לא ניתן היה להסיק מכוח איזה עילה מבוקש איזה סכום. מקום בו חלק מהטענות נובעות מקיומם של יחסי עובד ומעביד, וחלק מכוח טענות להיותו של המבקש בעל מניות, יהא מקום לאבחנה ברורה בין אלו.
46. עוד יובהר כי בתיק זה אין המדובר בענייננו בהליך במסגרתו מתבקש בית המשפט להכריע, אגב אורחא, בשאלה נגררת אשר אינה מצויה במסגרת סמכותו, לשם הכרעה בעילה אחרת, המצויה בגדר סמכותו, אלא מדובר בעילות שונות ובסעדים מוגדרים, המהווים בסיס להליך המשפטי, וביחס לחלק מאלו נתונה הסמכות לבית משפט זה, בעוד ביחס לחלק אחר, נתונה הסמכות העניינית והייחודית, לבית הדין האזורי לעבודה.
--- סוף עמוד 9 ---
47. בהתייחס לנושא הבוררות – מקום בו לא הוגשה בקשה להעברת העניין לבוררות, מדובר בסוגיה תיאורטית בלבד, ומשכך, אין מקום לדון בה בשלב זה. ככל שתוגש בקשה מתאימה, היא תידון ע"י הערכאה הרלבנטית.
סוף דבר
48. בית המשפט המחוזי הוא המוסמך לדון בתביעה ככל שהיא נוגעת למבקשת 2.
49. בית הדין האזורי לעבודה הוא המוסמך, באופן ייחודי, לדון בתביעה, ככל שמדובר בעילות הנובעות מהסכם ההעסקה של המבקש והיותו עובד ומנכ"ל של המשיבה 3, וככל שעילות התביעה מקורן מהסכם העסקתו.
50. בית המשפט המחוזי הוא המוסמך לדון בעילות הנובעות מהסכם המייסדים ועצם היותו של המבקש בעל מניות ודירקטור בחברה (תוך שמירת טענות כל הצדדים אף ביחס להגדרה זו).
51. יודגש כי אין בהחלטתי זו משום חיווי דעה לעניין טענות המשיבות לגופן, בין אם לעניין התנהלות המבקשים ובין אם לעניין הנזקים הנטענים. השאלה היחידה אליה אני נדרשת לעת הזו, הינה שאלת ה"אכסנייה" במסגרתה יהא מקום לברר את טענות הצדדים לגופן.
52. כפועל יוצא, אני מורה בזאת כדלהלן :
א. המשיבות יודיעו עד ליום 6.9.2018 האם הן מבקשות לתקן את כתב התביעה לצורך התאמתו לעילות והסעדים הנתונים להכרעתו של בית משפט זה, אם לאו.
ככל ולא תוגש הבהרה במועד תמחק התביעה בנוסחה הנוכחי.
ב. ככל והמשיבות יודיעו על כי הן מבקשות לתקן את כתב התביעה, יועבר למתן הנחיות נוספות.
ג. סוגיית ההוצאות תבחן בכפוף וכנגד קבלת הודעת המשיבות.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים
משימה למתן החלטה ליום 7.9.18
ניתנה היום, ט' אלול תשע"ח, 20 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.
הלית סילש