25. המבקשים חזרו וטענו כי תובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיומם של יחסי עבודה, מסורות לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, כאשר סמכותו, נבחנת לפי "מבחן העילה" ולא לפי "מבחן הסעד".
המסגרת הנורמטיבית
26. סעיף 40 (2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 , קובע את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בכל עניין אשר אינו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר.
בפסיקה נקבע כי שלילתה של סמכות זו, חייבת להיעשות במפורש (ר' ע"א 250/83 עומרי נ', זועבי, פ"ד לט(2) 113).
27. סעיף 24(א)(1) לחוק (חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969,כהגדרתו לעיל), מקנה לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש)".
28. כן הוקנו לבית הדין האזורי לעבודה סמכויות שיפוט ייחודיות במסגרת חוקים אחרים, כגון סעיף 22 לחוק העוולות המסחריות.
29. הסמכות הייחודית המפורשת אשר הוענקה לבית הדין האזורי לעבודה, גרעה מסמכותם של בתי המשפט האזרחיים, כאשר נוכח עקרונות הפרשנות הכלליים בעניין חלוקת הסמכויות בין בית הדין האזורי לעבודה לבתי המשפט האזרחיים, נקבע איזון הסמכויות באופן בו
--- סוף עמוד 5 ---
עניינים אשר בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה יידונו אך ורק בבית הדין האזורי לעבודה, אך לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלו.
30. בפסיקה נדונה השאלה, מה דין תביעה, המגלמת בחובה הן עילות המצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, והן עילות אשר אינן בגדר סמכותו.
בפסק דין מקיף ומפורט, אשר ניתן במסגרת ע"א 2618/03 פי.או.אס (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, מפי כב' השופטת נאור (כתוארה דאז) ובהסכמת כב' השופטים ברק וחיות (כתוארם דאז), נקבע כי כאשר מוגש לערכאה שיפוטית, כתב תביעה הכולל בחובו הן עניינים אשר בגדר סמכותה והן עניינים אשר אינם בגדר סמכותה, אין מנוס מפיצול הדיון (להלן: "הלכת פי. או. אס").
כב' בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי על אף האינטרס הציבורי בריכוז תביעות, אין לקבוע כי אינטרס זה, גובר על חלוקת הסמכויות בין בתי המשפט השונים, כפי שנקבעה על ידי המחוקק, ובלשון בית המשפט:
"... יש לשאוף לריכוז הדיון, אך רק עד קו תיחום הסמכויות שקבע המחוקק. רעיון זה עובר כחוט השני בדיני איחוד ופיצול בסדר דין אזרחי ובדיני מעשה-בית-דין. הדברים נכונים באותה מידה – אם לא על דרך קל וחומר – בכל הנוגע לתביעות הכוללות עילות שבסמכות הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה – סמכות שמפורשת באופן דווקני – ועילות שאינן סמכותו. ריכוז הדיון אינו חזות הכול. הוא תופס מקום נכבד לצד אינטרסים אחרים...".