13. ביום 19.1.2014 ניתן אישור רשויות המס בדבר פטור מתשלום מס הרכישה בגין מכירת זכויותיה של צופית בדירה לצבי, וכן אישור מס שבח להעברת הזכויות, וכחודש לאחר מכן, ביום 26.2.2014 רשם צבי הערת אזהרה לטובתו על בעלות צופית בדירה (להלן: "הערת האזהרה השנייה").
14. ביום 23.3.2014 נכרת בין צופית לבין צבי מסמך שכונה על-ידם "נספח" להסכם המכר (להלן: "ההסכם הנספח"), לפיו היות שבהתאם להסכם המכר נדרש אישורה של הסבתא למכירת הזכויות בדירה לצבי ולאור העובדה שהסבתא איננה במצב תפקודי המאפשר לה לאשרו, מסכימים הצדדים להמשיך בהסכם המכר, תוך שהזכויות בדירה יועברו לפיו לצבי, הלכה למעשה, רק לאחר פטירתה.
15. בחודש אוקטובר 2014 הגישה צילה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד יצחק וצופית (תא"ק 11573-10-14, להלן: "התובענה הכספית") בטענה כי השניים לוו ממנה כספים (את סכום ההעברה והריבית שנלוותה לו) ומסרבים להשיבם. במסגרת הליך זה, ובעקבות בקשה שהגישה צילה, ניתן ביום 6.10.2014 צו עיקול זמני על זכויותיה של צופית בדירה (להלן: "העיקול").
16. בחודש אוקטובר 2016 שלח בא-כוחו של צבי הודעת דואר אלקטרוני לבא-כוחה של צילה אליה צורף הסכם המכר, ובה טען שהעסקה למכירת זכויותיה של צופית בדירה לצבי הושלמה עוד בשנת 2013, וכי העיקול שהטילה עליהן צילה פוגע לפיכך בזכויותיו. כתוצאה מכך החלה חלופת תכתובות במסגרתה השיב בא-כוחה של צילה כי העסקה שנכרתה בין צופית לצבי אינה כדין ולפיכך בטלה, בעוד שבא-כוחו של צבי טען כי מדובר בעסקה אותנטית ותקפה. לאור זאת הוגש ההליך דנן.
17. בפתיחת התובענה שלפני יוצגו המשיבים יחדיו ואולם בהמשך פוצל ייצוגם, ולאור זאת הגיש צבי בקשה לתיקון כתב התשובה המקורי שהוגש (ואשר יכונה להלן: "התשובה המקורית"). בקשה זו התקבלה על-ידי בדיון שהתקיים ביום 26.12.2017 ובהתאם לכך, הוגש ביום 4.2.18 כתב תשובה מתוקן להמרצת הפתיחה (יכונה להלן: "התשובה המתוקנת").
ב. טענות הצדדים
תמצית טענות המבקשת
18. לטענת צילה, יש לקבוע שהסכם המכר בטל מחמת היותו חוזה למראית עין לפי סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") ולחילופין, בהתאם לסעיף 30 לחוק זה, בהיותו חוזה בלתי חוקי ו/או הנוגד את תקנת הציבור לנוכח כוונת הברחת הנכסים שבבסיסו. לעמדת צילה, סכום ההעברה שניתן לצופית ויצחק היה הלוואה שאמורה הייתה להיות מוחזרת לה, בעוד שהמשיבים סיכלו אפשרות זו בכך שיצרו הסכם מכר פיקטיבי ביניהם, במטרה להבריח את זכויותיה של צופית בדירה ולמנוע את פירעונה של ההלוואה באמצעותן. לגרסתה, במהלך השנים פנתה לצופית וליצחק מספר פעמים בבקשה שישיבו לה הלוואה זו ואולם השניים דחו אותה בטענה כי אין להם את הממון הדרוש, וכי יחזירו לה את ההלוואה מיד עם קבלת כספים לרשותם.