19. על אף שהוכחת הטענה בדבר אי-אמיתותו של הסכם המכר ניצבת לפתחה, טוענת צילה כי בענייננו מתקיימות חזקות המעבירות את הנטל לכתפי המשיבים להוכיח שהסכם המכר איננו פיקטיבי ולא נועד לשם הברחת נכסים, וזאת לאור קיומם של "אותות מרמה" רבים ביחס לעסקה זו. בין אותות מרמה אלו מציינת צילה את הנסיבות הבאות: כריתת הסכם המכר לאחר קבלת צופית את מכתב ההתראה; שמירת החזקה בדירה בידי צופית בכך שפועל לא הושלם הסכם המכר ברישום ולאור קיומו של תנאי מפסיק במסגרתו, אשר אפשר לה לבטל את העסקה ולהחזיר לעצמה את הבעלות בדירה; היות צופית במצב של חדלות פירעון בארה"ב; מכירת הזכויות בדירה תוך חריגה מן הדרך המקובלת לניהול עסקאות שכן מדובר בעסקה בין תושב פנמה לתושבת ארה"ב ביחס לדירה בישראל, כשהקונה - צבי לא ראה כלל את הדירה עובר לרכישת מחצית הזכויות בה; וכן מאחר שעסקת המכר בוצעה ללא תמורה אמיתית, אלא באמצעות טענה לקיזוז חוב שגובהו, יתרתו ונסיבות יצירתו לא צוינו בהסכם המכר, ואשר בהתאם למסמכים שצורפו מהווה חוב של חברת מרגו ולא חוב שנבע מהלוואה פרטית של צופית ויצחק.
20. לטענת צילה, הציגו המשיבים גרסאות סותרות ביחס לתמורה שנתקבלה על-פי הסכם המכר, כאשר לפי התשובה המקורית, הייתה תמורת מכירת הזכויות בדירה בקיזוז סכומים שניתנו לצופית כחלק מסיוע כלכלי שוטף שהעניק צבי לה וליצחק וללא קשר להלוואה מגרוסבארד, בעוד שלפי התשובה המתוקנת, מדובר בתמורה שמקורה בחוב של צופית ובעלה שמשכנו את המגרש של חברת מרגו לשם בטוחה להלוואה פרטית שנלקחה על-ידם מגרוסבארד, ללא ידיעת צבי או הסכמת השותפים האחרים בשותפות. לשיטתה, גרסת צבי בדבר קיום חוב בעקבות הלוואה פרטית של צופית ויצחק ובעקבותיה משכון בלתי מורשה של מגרש חברת מרגו, לא נתמכה בראיות ובעדים ואף נסתרה בחקירתו. לטענתה, גרסתו של צבי לא הייתה קוהרנטית אף כשלעצמה, שכן לא סיפק הסבר כיצד הצליחו צופית ויצחק לרשום לכאורה שתי משכנתאות על מגרש חברת מרגו במרמה - ללא ידיעתו וידיעת יתר השותפים בשותפות - ומדוע לא הגישה השותפות תלונה כלפיהם בעקבות זאת; לא הבהיר מדוע אישרה השותפות לצופית לחתום בשם חברת מרגו על מסמכי ביטול המשכנתאות לאחר שנתברר שהיא ויצחק משכנו את המגרש במרמה; מדוע צופית היא זו שנשאה בתשלום החוב בגין ההלוואה לגרוסבארד על אף שמתכתובת בין צבי לברנדווין ישנה התייחסות ליצחק בלבד; קיומו של פער בין טענת צבי כי שולמו על-ידו 140,000 דולר לכיסוי ההלוואה מגרוסבארד, בעוד שהובא מסמך המעיד על תשלום של 100,000 דולר בלבד; העדרו של הסבר לכך שזכויות צופית בדירה לא חולקו בין צבי לברנדווין על אף הטענה כי הם נשאו במשותף בתשלום חוב ההלוואה מגרוסבארד, ועוד.