21. בנוסף טוענת צילה, כי המשיבים נמנעו מלתמוך גרסאותיהם בפרטים וראיות הרלוונטיים לביסוס טענתם בדבר כנותו של הסכם המכר, כגון: מסמכי היסוד של השותפות, הסכמי העסקה של צופית ויצחק בשותפות, הסכמי ההלוואה שנחתמו בין יצחק וצופית לגרוסבארד ואשר יוכיחו כי מדובר בהלוואה פרטית שנלקחה על-ידם, אישור המעיד כי כספי ההלוואה לא נכנסו לחשבונה של חברת מרגו על אף רישומה כלווה מגרוסבארד, אישור מרואה חשבון ביחס לסכום של 100,000 דולר שהועבר מצבי לחברת מרגו (ולא לגרוסבארד, כמלווים), תכתובות בין צבי והשותפים האחרים בשותפות לבין צופית ויצחק ביחס לטענה כי שעבדו ללא רשות נכס של חברת מרגו, וכן מסמך בדבר ההתחשבנות הכספית הפנימית בין צבי לברנדווין ביחס לסכום ששולם לשם מחיקת המשכנתאות על המגרש.
22. לטענת צילה, הסכם המכר נכרת למרות קיומה של הערת האזהרה הראשונה לפיה יש להימנע מעשיית עסקה בדירה, ובכפוף לתנאי מפסיק של קבלת הסכמת הסבתא למכירת הזכויות לצבי, כאשר משעה שהסכמה כאמור לא נתקבלה, הופעל התנאי המפסיק באופן המבטל את ההסכם מעיקרו. ביחס להסכם הנספח טוענת צילה שמדובר במסמך שלא הוצג בהזדמנות הראשונה ואשר הוכן בדיעבד על ידי המשיבים.
23. צילה גורסת, כי בין המשיבים, שהינם בני דודים, נקשר קשר פסול אף בגדרי התובענה דנן, שכן, לטענתה, חששו שבאמצעות חקירת צופית יתגלו הסתירות בגרסתם, ולפיכך נמנעו במכוון מהגעתה לישיבת ההוכחות בנימוק של העדר יכולת כלכלית למימון הגעתה לישראל, הגם ששבוע לאחר מכן התייצבה צופית לדיון בתובענה הכספית. כמו כן טוענת צילה, שהיה על המשיבים לזמן לעדות גורמים נוספים אשר יכולים היו לחזק גרסתם - ביניהם ברנדווין, גרוסבארד, יצחק ועוד, ואי-זימונם נזקף לחובתם.
תמצית טענות המשיב 1
24. לטענת צבי, הסכם המכר בינו לבין צופית מעגן עסקה אמיתית, שהתבססה על תמורה ששולמה בדרך של קיזוז חוב של צופית ויצחק כלפיו, ולפיכך מגינה הערת האזהרה השנייה על זכות קניינית תקפה שבבעלותו. לגרסתו, מקורו של חוב זה הינו בהלוואה פרטית שלקחו צופית ויצחק ואשר לשם הבטחתה שעבדו במשכנתאות לגרוסבארד את מגרשה של חברת מרגו. צבי טוען ששעבוד זה בוצע ללא ידיעתו או ידיעתם של יתר השותפים בשותפות, ועל מנת למחוק את המשכנתאות ולמנוע את מימוש המגרש נאלצו הוא וברנדווין לשלם מכספם את החזר ההלוואה לגרוסבארד – באופן שיצר חוב ישיר של צופית ויצחק כלפיו, ואשר הוא שקוזז, לגרסתו, בתמורה לזכויותיה של צופית בדירה. לגרסת צבי, החליטה השותפות שלא לפתוח בהליך משפטי נגד צופית ויצחק בעקבות שעבוד המגרש של חברת מרגו בגין הלוואתם הפרטית, בעקבות קושי אפשרי בשיווק המגרש כתוצאה מכך וכן בשל העלויות הניכרות של ניהול הליכים משפטיים בארה"ב. צבי מציין כי בעקבות זאת הציע תחילה לברנדווין, שותפו בשותפות, שההלוואה תיפרע מרווחיו הצפויים של יצחק מרווחי הבנייה במגרש. צבי טוען שהצעתו התקבלה, וכי התשלום לגרוסבארד (לשם מחיקת המשכנתאות) בוצע כך שסכום של 140,000 דולר שולמו על-ידו ויתרה בסך 210,000 דולר שולמה על-ידי ברנדווין, תוך שהוסכם ביניהם שצבי יהיה האחראי למלוא הסכום. ברם, לגרסתו, בשל קריסת שוק הנדל"ן בארה"ב לא ניתן היה לקדם את הפרויקט ולקזז את רווחי יצחק ממנו, וכתוצאה מכך הגיע להסכמה עם צופית שתמכור לו את זכויותיה בדירה, לשם כיסוי החוב שנוצר בעקבות תשלום ההלוואה הפרטית שלה ושל יצחק מגרוסבארד, על-ידו ועל-ידי ברנדווין.