25. לטענת צבי, העסקה בדבר מכירת הזכויות בדירה לידיו כנגד קיזוז חלקי של החוב משעבוד מגרש חברת מרגו (לשם הבטחת ההלוואה מגרוסבארד), התגבשה בטרם התקבל מכתב ההתראה, וכי מדובר בעסקה שבוצעה בדרך מקובלת, לאחר הזמנת חוו"ד שמאית לדירה ודיווח לרשויות המס אודותיה. כן טוען צבי, שהתצהירים במסגרתם הועברו מחצית מזכויות הסבתא בדירה לצופית, לא אסרו מלכתחילה על ביצוע עסקאות בדירה, ולמעלה מכך - הסכם המכר שמר על זכויותיה של הסבתא כנדרש על-פי תצהירים אלו.
26. בניגוד לטענת צילה גורס צבי, שהסכם המכר רווי דווקא ב"אותות אמת", המעידים על הכנות שבבסיס העברת זכויותיה של צופית בדירה לבעלותו. בין האינדיקציות להוכחת אמיתות העסקה, טוען צבי שעצם התנהגותו מלמדת כי מדובר בעסקה אותנטית, שכן במסגרת התובענה דנן הוא נושא בהוצאות כבדות על מנת לשכנע את בית המשפט כי הזכויות בדירה שייכות לו, וכן מאחר שהפרדת הייצוג המשפטי בינו לבין צופית בוצעה רק לאחר שהוצעה הצעת פשרה על-ידי בית המשפט שהייתה מקובלת על בא-כוחו הקודם בעוד שהוא עצמו סבר שעליו להוכיח את כנות הסכם המכר. צבי מוסיף שהעסקה רצופה באינדיקציות נוספות לאמיתותה, דוגמת ביצועה בדרך מקובלת של חתימת הסכם בכתב בפני קונסול בחו"ל, דיווח העסקה לרשויות המס ורישום הערת אזהרה לטובתו. כמו כן טוען צבי, כי לאחר שהתברר שבשל מצבה הקוגניטיבי לא ניתן לקבל את הסכמת הסבתא להעברת זכויות צופית בדירה, לא שימש הדבר עילה לאי השלמת העסקה בינו לבין צופית באופן שיותיר את הזכויות בידי צופית, אלא השניים ביקשו להוסיף ולקיים את העסקה באמצעות כריתת ההסכם הנספח ודחיית מימוש העסקה לאחר פטירת הסבתא וגם בכך יש כדי להעיד על כנות העסקה ביניהם. לשיטתו, פירעון ההלוואה בעקבות ההלוואה מגרוסבארד הוכח על-ידו די הצורך בעצם צירוף מסמכי ההלוואה, בהצגת ההתכתבות בינו לבין ברנדווין מחודש מרץ 2013 וכן באמצעות תדפיס מחשבון הבנק שלו, וממילא לא כל מהלך הדברים בינו לבין יתר השותפים בשותפות לעניין זה תועד בכתב.
27. לטענת צבי, לאותות המרמה שנטענו על-ידי צילה ביחס להסכם המכר קיימים הסברים סבירים, שדי בהם כדי להותיר את נטל הראייה על כתפיה של האחרונה. במסגרת זו מציין צבי כי עסקת המכר בינו לבין צופית בוצעה בטרם קבלת מכתב ההתראה, וכי צילה, בחוסר ניקיון כפיים, הסתירה שפנתה לצופית בדרישה לקבלת כספי ההעברה רק לאחר שנודע לה ממר רונן שמואלי (להלן: "רונן") על מכירת הדירה לצבי באופן שאיננו מגבש אות מרמה בהעברת הזכויות בדירה. צבי מוסיף שצילה התחמקה בחקירתה מלהשיב מהו המועד המדויק בו גילתה על כוונת צופית למכור זכויותיה בדירה לצבי ובכך יש כדי להעיד על הסתרתו של נתון זה ועל כך שלמרות שבמשך ארבע שנים נמנעה צילה מלדרוש החזר הכספים מצופית, החלה לפעול בנושא רק בחודש יולי 2013, עת גילתה מרונן על הכוונה לעסקה בדירה. לעמדת צבי, אילו הייתה צופית מבקשת להבריח את הדירה מידיה של צילה – לא הייתה חותמת על כתב ההתחייבות ובכך יש כדי לדחות את התובענה דנן.