24. על כן בסופו של דבר נקבע כי הסכם הייזום תקף ויש לקבל את תביעתו של בן שלמה אשר על פי הסכם הייזום זכאי היה לקבל 15% מסכום העסקה שעמד על סך של 52,180,000 ש"ח, היינו סכום של 7,827,000 ש"ח בתוספת חיוב אשכנזי לשאת בהוצאות בן שלמה בהליך אחר בסך של 119,300 ש"ח. מהסכום האמור הורה בית המשפט לנכות סך של 300,000 ש"ח ששילם אשכנזי לבן שלמה מראש, על החשבון. כמו כן נקבע כי יש להוסיף לסכום הפרשי הצמדה בלבד מיום ביצוע העסקה, היינו מיום 29.12.2006 וללא ריבית, מאחר שנקבע שבן שלמה הודה כי הוא סירב לקבל מאשכנזי את מלוא הסכום שהציע לו משיקולי מס פרטיים שלו. ברם, החל מיום הגשת התביעה הסכום יישא גם ריבית כחוק. עם זאת, הואיל וניתן תוקף להסכם הייזום ועילת התביעה של אבי כלפי אשכנזי התבססה על כתבי הוויתור, תביעתו של אבי כלפי אשכנזי נדחתה. באותו אופן, הואיל וש.א. לא הייתה צד להסכם הייזום, התביעה נגדה גם נדחתה. כן נדחתה תביעתו של אשכנזי להצהיר על בטלות הסכם המניות מחמת הפרתו ותשלום הפיצוי המוסכם בהתאם.
25. באשר לתביעה שכנגד, בית המשפט מיקד את המחלוקת בין הצדדים בכך שאשכנזי טען לתקפותם של המסמכים בכתב שנחתמו בין הצדדים בלבד, היינו הסכמי ההלוואה, בעוד שלטענת בן שלמה ואבי, בין הצדדים התגבשו הסכמות שונות בעל-פה המחייבות גם את אשכנזי – השקעה משותפת והחזר על חשבון חוב דמי הייזום. נקבע על סמך כל העדויות שנשמעו, כי הצדדים הסכימו שההלוואה שהעמיד אשכנזי לסנטר תהיה השקעה משותפת שלו ושל בן שלמה בסנטר, בשיעור של 20% לכל אחד מהם. נדחתה גרסת אשכנזי שהיה מדובר בהלוואה רגילה בלבד. העדים ששמעו את הדברים ישירות מאשכנזי עצמו תמכו וחיזקו את טענת בן שלמה בעניין זה והיו אמינות ומהימנות על בית המשפט. גם מעורבותו של אשכנזי בעסקי סנטר כפי שזו הצטיירה מתיאורי העדים הייתה כהתנהגות בעלים, באופן המחזק אף הוא את טענת השותפות. בית המשפט דחה את טענת אשכנזי שהוא היה מעורב בענייני המגרש אך ורק בשל רצונו לוודא כי לא "ייעלמו" כלי רכב מהמגרש באופן שבו לא ייוותר לו כל ביטחון כי ההלוואה אכן תוחזר לו. נקבע כי מדובר בטענה מיתממת שלא היה בה כדי להסביר את התנהגותו כמנהג בעלים.
26. בית המשפט הוסיף כי העובדה שההלוואה בסך של 3,000,000 ש"ח שנתן אשכנזי לסנטר הוחזרה לו במלואה, ללא כל טענה מצד בן שלמה לקבלת חלק מהסכום, אינה מצביעה על כך שלא היה מדובר בהשקעה משותפת. כל שניתן ללמוד מכך, מבלי ששיקולי הצדדים ומטרותיהם היו גלויים וידועים במלואם, כי הצדדים ביקשו להחזיר לאשכנזי את כל סכום ההלוואה שנתן, ולהוציאו מכל מעורבות בנוגע למגרש ולסנטר, בין לפי רצונו ובין ברצון שאר הצדדים.