כבר נקבע, כי המבחן לגבי תום לב בניהול מו"מ לקראת חוזה "הוא זה הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה. במסגרת זו, יש לדרוש כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים" (בר"ע 305/80 שילה ואח' נ' רצקובסקי ואח' פד"י לה (3), 449, 461).
מובן כי לא כל משא ומתן משתכלל לכדי חוזה סופי ולכל צד נתונה הזכות לפרוש ממנו. יחד עם זאת, גם פרישה ממשא ומתן בטרם חתימה על חוזה צריכה להיעשות בתום לב. ראו פרופ' גבריאלה שלו בספרה, דיני חוזים – החלק הכללי, עמ' 152 (2005), שם היא מגדירה פרישה בתום לב כפרישה המודרכת על-ידי שיקולים עניינים הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא ומתן ומעמדות הצדדים לו. (ראו ת"ק (חד') 11255-07-11 גלי חסקלוביץ נ' אינטרכב חדרה).
אם כן, בכל מקרה של פרישה ממשא ומתן יש לקחת בחשבון את השלב אליו הגיע המשא ומתן ובסיבת הפרישה ממנו. ככל שהשלב בו נמצא המשא ומתן מתקדם יותר והצדדים קרובים יותר להתקשרות, נדרשת סיבה מובהקת וברורה להצדקת הפרישה. כך ראו ע"א 2071/99 פנטי נ' יצהרי, פ"ד נה(ג) 721, 727 (2001):
"אכן, "כמו כל התנהגות במהלך משא-ומתן, גם הפרישה ממנו צריכה להיות מונחית על-ידי עקרון תום הלב... פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על-ידי שיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא-ומתן ומעמדות הצדדים לו" (ג' שלו דיני חוזים [2], בעמ' 57). "שאלת תחולתו של סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) על מקרה של הסתלקות ממשא ומתן טעונה גם בירור עובדתי. בבירור כזה יש להתחשב בכלל נסיבות העניין, ובייחוד בשאלה, לאיזה שלב הגיע המשא ומתן בין הצדדים; שכן ככל שהצדדים קרובים יותר ליצירת הקשר החוזי, מצפים מהם להציג סיבה ברורה יותר להצדקת פרישה מן המשא ומתן..." (ע"א 416/89 גל-אור נ' חברת כלל (ישראל) בע"מ [פורסם בנבו] [1], בעמ' 185)".
בעניינינו אני סבורה כי הנתבעים ניהלו את המשא ומתן בתום לב ובדרך המקובלת, וכי פרישתם ממנו גם הייתה בתום לב, וזאת מהנימוקים הבאים:
א. לא עלה בידי התובע להציג בפניי כל ראיה שיכלה להצביע על חוסר תום לב מצד הנתבעים. שקלתי בעניין זה את ההקלטה שהשמיע לי התובע בה נשמע הנתבע 1 אומר לתובע כי חזרתו מהחתימה על החוזה נבעה מרצונו להפחית את מחיר התמורה עבור הדירה, אך גם בדברים אלו לא מצאתי כל עדות לכך כי הנתבע נהג בחוסר תום לב, כשעסקינן בשלב המו"מ לקראת החתימה על ההסכם, וכשהנתבעים טענו במסגרת כתב הגנתם כי חלק ממרכיבי ההסכם לא סוכמו בין הצדדים, לרבות מחיר הדירה, טענה שלא הוכחשה על ידי התובע.