11. המשיב סומך ידיו על פסקי דינם של בתי המשפט קמא וטוען כי אין הצדקה בנסיבות העניין ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ראשית, נטען כי יש לדחות את טענת המבקשת באשר לסמכותו של בורר לאשר במסגרת בוררות שמתנהלת לפניו הסכם ממון וגירושין וליתן לו תוקף של פסק בוררות. נטען כי בורר מוסמך לדון ולהכריע בשאלת חלוקת הרכוש בין בני זוג וכי הוא מוסמך גם לאשר הסכמות של הצדדים וליתן להן תוקף של פסק בוררות, כשם שבית המשפט מוסמך לעשות כן. בנוסף נטען כי בורר מוסמך עקרונית לפסוק על דרך הפשרה, אם הצדדים הסמיכוהו לעשות כן בהסכם הבוררות. שנית, נטען כי אין ממש בטענת המבקשת לפיה הבורר לא הוסמך על ידי הצדדים במקרה דנן לגבש ולאשר הסכם פשרה ביניהם. נטען כי ההיפך הוא הנכון, כאשר שטר הבירורין במקרה דנן מקנה לבורר סמכויות ושיקול דעת נרחבים. שלישית, נטען כי יש לדחות את טענת המבקשת באשר לזכות הערעור שקמה לה לטענתה כנגד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, כיוון שטענה זו הינה טענה חדשה שמועלית לראשונה כאן וכלל לא הועלתה על ידי המבקשת בערעורה בבית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
12. בתחילת הדיון שהתקיים לפנינו החלטנו, בהסכמת באי-כוח הצדדים, ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור בזכות, וזאת לנוכח השאלה העקרונית שמתעוררת במקרה זה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. השאלה העקרונית שמתעוררת במקרה דנן הינה זו: האם מוסמך בורר לאשר הסכם ממון שהתגבש בין בני זוג במהלך הליך בוררות שהתנהל לפניו וליתן להסכם כזה תוקף של פסק בוררות? וכפועל יוצא, האם בית המשפט שאליו מוגשת בקשה לאישור הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק בוררות יבחן את הבקשה בהתאם להוראות חוק הבוררות או בהתאם להוראות חוק יחסי ממון. אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר שעיינתי בפסקי הדין של בתי המשפט קמא ובטענות הצדדים, ולאחר שהאזנתי להשלמת טיעוניהם בעל-פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, וכך אציע לחבריי שנעשה.
13. על מנת להשיב על השאלה האם צדקו בתי המשפט קמא במקרה דנן כשקבעו כי המסמך שבמחלוקת הינו "פסק בוררות" ויש לאשרו ככזה בהתאם לחוק הבוררות, ולא כ"הסכם
--- סוף עמוד 10 ---
ממון" בהתאם לחוק יחסי ממון, ראוי לעמוד תחילה על ההבדלים העקרוניים בין הליך אישור הסכם ממון על ידי בית המשפט לבין הליך אישור פסק בוררות על ידי בית המשפט.
(א) אישור הסכם ממון על ידי בית המשפט בהתאם לחוק יחסי ממון