ככל שקיים בין הצדדים סכסוך, הכרה בסמכותו של בית-המשפט לאשר הסכמים עשויה לקדם את פתרונו. אף מעמדת היועץ המשפטי לממשלה משתמעת האפשרות כי לו היה בין בני-הזוג הידועים בציבור סכסוך בפועל, הייתה לבית-המשפט לענייני משפחה הסמכות לאשר הסכם שנועד לשים קץ לסכסוך זה. איני רואה הבדל, לעניין זה,
--- סוף עמוד 497 ---
בין אישור הסכם, השם קץ לסכסוך, לבין אישורו עוד בטרם התגלע סכסוך באופן העשוי לצמצם את הסיכוי להיווצרותו של סכסוך כזה בעתיד. בזה גם בזה יש כדי לקדם את התכלית שבבסיס החוק והיא מניעתן של מחלוקות משפטיות בתוך המשפחה. הדבר אף עולה בקנה אחד עם העיקרון הכללי בדבר הצורך למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות, שכן ככל שניתן למנוע מראש היווצרותו של סכסוך באמצעות שימוש בסמכותו של בית-המשפט, הרי למצער ככל שהדבר נוגע לענייני משפחה, מטרה זו ראויה, ויש לאפשרה.
6. טענת היועץ המשפטי לממשלה כי ההכרה בסמכות האישור של בית-המשפט מכוח החוק סותרת את הוראות חוק יחסי ממון ובכך נוגדת את עקרון ההרמוניה החקיקתית – אין בה ממש. אמנם, בע"א 640/82 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה (להלן – ע"א כהן [1]) קבע בית-משפט זה, בהרכב מורחב, כי הסמכות לאשר הסכמים מכוח חוק יחסי ממון קמה אך כשמדובר בבני-זוג נשואים, אלא שאין דבר בחוק יחסי ממון או בדין הכללי המוביל למסקנה כי חוק יחסי ממון מקים הסדר שלילי, המונע אישור הסכמי ממון מחוץ לגדריו.
ההוראות הרלוונטיות בחוק יחסי ממון נועדו לאפשר לבני-זוג נשואים להשתחרר, באמצעות עריכת הסכם ממון, מהסדר איזון המשאבים שבחוק החל בהיעדר הסכם אחר. הסדר חקיקתי זה בא במקומו של ההסדר שפותח בשעתו בפסיקה, ולפיו חלה על בני-הזוג הילכת השיתוף בנכסים. ראו דעת הרוב בע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי (להלן – ע"א יעקובי [2]).
הילכת השיתוף הוחלה בפסיקה אף על בני-זוג ידועים בציבור. ראו ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן (להלן – ע"א שחר [3]). בהיעדר חקיקה בעניינם המקבילה להסדר שבחוק יחסי ממון, היו הידועים בציבור כפופים להילכת השיתוף בלי יכולת לחרוג מן ההסדר הקבוע בגדרה. אלא שהרציונל שבבסיס הילכת השיתוף מתייחס לקיומה של הסכמה משתמעת בין בני-הזוג שניתן לה תוקף על-ידי הדין. מכאן, כי הילכת השיתוף כפופה לעקרון הרצון החופשי, וניתן לחרוג מההסדרים שבגדרה, ככל שרצונם של הצדדים בכך, באמצעות יצירת הסכם חלופי.
אף שתוקפו של הסכם כזה – וכפועל יוצא גם היכולת לגבור על הילכת השיתוף – אינם תלויים באישור ההסכם על-ידי בית-המשפט, הרי לצדדים עשוי להיות עניין כי ההסכם שאליו הגיעו יאושר על-ידי גורם שיפוטי. הדבר עשוי לתרום לכוחו המחייב של ההסכם, לצמצם את היכולת לבטלו בשל פגמים בכריתה ולהפחית את הסיכון כי אחד