פסקי דין

עפ 2910/94 יפת‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 353 - חלק 104

28 פברואר 1996
הדפסה

--- סוף עמוד 368 ---

= 367 =

אין בכוונתי להיכנס לדיון מעמיק בתחולת הדוקטרינה של השתק מכוח הבטחה, טענה זו לא נטענה לפנינו, בצדק, שכן אין מחלוקת כי אין לנו עניין בהבטחה מינהלית כמשמעותה. עם זאת, טענת ההסתמכות, כפי שנטענה לפנינו, פותחת פתח לקבלתו של ההשתק האזרחי (היינו מצג ושינוי מצב לרעה) לדין הפלילי.

הטענה בדבר אי-ידיעת הפירוש הנורמאטיבי הנכון של מעשי המערערים אינה יכולה אם כן להישמע לעניין עצם ההעמדה לדין. אם היא יכולה להישמע, הרי שיהיה זה לעניין מידת העונש ותו א. כך למשל, בע"פ 544/78 [11], קבע השופט י' כהן כי קשה לייחס למערערים הפרה זדונית של החוק כאשר הוועדה המקומית (עיריית רמת-גן) הייתה בדעה שבניית המרתפים במקרה שם מותרת על-פי התכנית והעניקה להם היתר בנייה, וכלשונו: "קשה לדרוש מהמערערים, שהם יהיו בענין זה יותר 'אפיפיורים מהאפיפיור'", היינו שהם יקפידו על ביצוע החוק יותר מאשר הגוף הציבורי שעל-פי הדין מוטלת עליו החובה לבצע את החוק; לפיכך הוחלט להקל בעונשם של המערערים (וראה גם ע"פ 71/83 פלאטו שרון ואח' נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד [21], בעמ' 775; בפרשת] [SANCHEZ-MONTOYA [94 הוגבל העונש בגין הגירה בלתי חוקית לשנתיים היות שהרשויות הציגו עמדה רשמית שלפיה זהו העונש המקובל).

168. משאלה הם פני הדברים, ודאי שאין באישור פאסיבי או בהעלמת עין של הרשות כדי להביא לביטולו של ההליך המשפטי. לעתים משמש מחדלן של הרשויות גורם המקל בעונש ולעתים אפילו זה לא. כך, למשל, בע"פ 3519/93 [22] טען המערער כי בכך שהמשטרה שיחררה אותו כל אימת שביצע עבירה כדי שישמש לה מקור מודיעיני, היא נתנה לו מעין היתר להמשיך ולבצע עבירות. מסלחנותה של המשטרה הסיק המערער כי היא אינה מתייחסת בחומרה למעשיו, וכי בצדן של העבירות לא מצויה סנקציה עונשית. השופט גולדברג קבע בעניין האמור, כי גם אם טענה זו נכונה, הרי שאין בכך כדי להצדיק אפילו הקלה בעונשו, שכן שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה אינו יכול להצדיק המשך ביצוע עבירות. וראה גם דעת הרוב בע"פ 3520/91 תורג'מן נ' מדינת ישראל [23] , שם העלמת עין של הרשות לא שימשה צידוק להקלה בעונש.

"שונים לחלוטין השיקולים בכל הנוגע להליך הפלילי. זהו הליך אינדיוויואלי. במרכזו לא עומד מעשה המינהל אלא מעשה הנאשם. במסגרת

--- סוף עמוד 369 ---

= 368 =

זו ניתן לשקול את תום-לבו של האזרח, ואם המדיניות הפלילית הנקוטה על-ידי המחוקק היא שלא להטיל אחריות פלילית על נאשם תם לב – כפי שהדבר הוא אכן ברוב רובם של המקרים למעט מקרי האחריות המוחלטת – יבוא דבר זה לידי ביטוי הולם בתחום הפלילי".

עמוד הקודם1...103104
105...230עמוד הבא