ולבסוף, יש הטוענים כי אין זה יאה לעשות שימוש בחומר שהגיע מפיהם של נחקרים שהפכו מאוחר יותר נאשמים, ואף משום כך אין לקיים משפט פלילי לאחר ועדת חקירה. אכן, סעיף 14 לחוק ועדות חקירה, קובע כאמור, כי "עדות שנמסר לפני ועדת חקירה. . . לא תשמש ראיה בהליך משפטי...". אשר להיקפו של הסעיף ולפרשנות שראוי ליתן לו, הרי קבעתי עמדתי לעיל, ובבחינת הראיות הקפדתי שסייג זה יקוים ברוח.
עוד לעניין ההגנה מן הצדק
187. תורת ה"הגנה מן הצדק" שהרחבתי עליה הדיבור מתוך התייחסות להיבטיה השונים, נשענת על סמכותו הטבועה של בית-המשפט לבטל כתב-אישום נוסף העומד בסתירה לעקרונות של צדק ושל הגינות משפטית. הולדתה של תורה זו באנגליה (ראה פסק-דינו המנחה של הלורד DEVLIN בפרשת [CONNELLY [117, שהתייחסתי אליו לעיל.
כך למשל נזכרה השקפה זו על-ידי השופט אשר בפרשת ע"פ 244/73 רבר נ' מדינת ישראל [33] , כשביל הגנה נוסף מפני כפל הדין, ועיקרה של הלכה זו הוא:
"שלבית-המשפט סמכות טבועה לבטל אישום שני שנראה בנסיבות המקרה, להיות מנוגד לצדק (OPPRESSIVE)" (שם, בעמ' 803; ראה גם ע"פ 450/77 [12]). משנבוא לבחון אם יש להחיל דוקטרינה זו למרכיביה על ענייננו, תישאל השאלה אם ראוי להפעילה בשיטה, ואם כן, מהם המקרים המתאימים להפעלתה.
188. פירטתי בהרחבה את המסכת העובדתית המורכבת מאוד והלא פשוטה בכל הקשור בתהליך הוויסות של המניות הבנקאיות, מבראשית ועד למשבר של חודש אוקטובר 1993.
ראיתי לנכון לעשות כן ולהתבסס בעיקר על ראיות אמינות ויציבות מזמן אמת, ובראש ובראשונה על מסמכים אמינים ואותנטיים המדברים בעד עצמם. עדיף הדבר בעיניי, משום שהם קולעים יותר למציאות העובדתית שהתקיימה לאורך אותה תקופה, ועל-כן יש בהם יותר מכול לסייע לחשיפת האמת. עדיפים הם על דברים המושמעים מפי
--- סוף עמוד 381 ---
= 379 =
עדים, ובעניינים מסוימים גם מפי מומחים בבדיקה שלאחר מעשה, שנים רבות לאחר ההתרחשויות עצמן. ראוי היה לעשות כן גם מהטעמים שעמדתי עליהם בדיון הנרחב בטענה המקדמית שהשמיעו באי-כוח המערערים לעניין השימוש הישיר או העקיף שנעשה בחומר הראיות שהוגש לפני ועדת החקירה.
לדעתי, סקירת העובדות כפי שנעשתה לעיל מציגה לפנינו תמונה בהירה, מקיפה ועמוקה של העובדות הרלוואנטיות בזמן אמת.
טענת ההגנה מן הצדק אל מול העובדות
189. התייחסתי באריכות מסוימת לטענותיהם המקדמיות של הסניגורים המלומדים הבאות תחת כותרת העל "הגנה מן הצדק" מבחינת הדין. כאן המקום והזמן לקבוע אם ועד כמה הגנה זו, למרכיביה השונים, עומדת להם, למערערים, על רקע התשתית העובדתית המפורטת לעיל.