--- סוף עמוד 424 ---
= 421 =
בעל-פה ובדרכים אחרות דבר העלול להטעות לקוח בענין מהותי במתן השירות ללקוח".
מנגנון הייעוץ בשירות הבנקים
239. במוקד ההאשמות הללו, הייעוץ אשר ניתן על-ידי עובדי הבנקים שהוכשרו לטפל ואף לייעץ בכל הקשור לביצוע עיסקאות בניירות ערך, הן ללקוחות הבנק הקבועים והרגילים והן למתעניינים מזדמנים. יועצים אלה הם ששיווקו לציבור המשקיעים – בדבקות רבה – בין היתר את המניות הבנקאיות, ובמיוחד אלה של הבנק שהם עובדיו. היועצים לא רק הוכשרו על-ידי מעבידיהם להתמצא בשוק ניירות הערך ולעסוק בייעוץ ללקוחות ובשיווק נייר הערך ש"הבנק חפץ ביקרו", אלא הם עודכנו במידע סלקטיבי גם בכתב, בחוזרים שיצאו מאת ההנהלה אל היועצים וגם בימי עיון שבהם הציגו מנהלי הבנק ועובדיו הבכירים למשתתפים את כל אותן "המעלות הטובות" המצויות במניות הבנקים.
השופטת המלומדת סקרה בהכרעת הדין, בהרחבה רבה, את מנגנון הייעוץ ואת השיטה שבאמצעותה הפעילו המנהלים, לרבות המערערים בענייננו, את היועצים בשירות שיווק חיובי ואגריסיבי של מניות הבנקים. הטענה העיקרית, שהיא גם המרכזית כלפי המערערים בהקשר זה, היא שהם הניעו את היועצים להציג את מניות הבנקים שהונפקו על-ידיהם כאטרקטיביות, בטוחות, נושאות תשואה חיובית מתמדת, סולידיות במהותן וכל שמשקיע את כספו בהן מבטיח את ערך כספו ואינו מסכן את חסכונותיו בהשקעה לא יציבה.
עד כדי כך ניסו להציג את המניה הבנקאית כבטוחה וסולידית, עד שהבנקים, שהמערערים היו מופקדים עליהם, להוציא בנק מזרחי, הביעו נכונות לקבל את המניות כבטוחה להלוואות בשיעור גבוה מאוד (עד כדי 90%).
240. ניתוח העובדות שהוכחו במהלך המשפט; כפי שנעשה על-ידי הדרגה הראשונה, שהתבסס בעיקרו על ראיות קבילות מזמן אמת, מצביע בבירור כי הצגת המניה הבנקאית באופן הנ"ל מטעה היא ואינה תואמת את המציאות, וודאי נכונים הדברים ומוכחים בעליל ככל שמדובר מאז 1982, כאשר חדרה למודעות המערערים הרעה הגדולה הטמונה בתהליך הוויסות של המניות הבנקאיות והובן החשש כי במקרה שהוויסות ייפסק, לכשייפסק, תהיה מפולת חמורה בשוק ההון, שערי המניות הבנקאיות יירדו פלאים והבנקים אשר יחזיקו במלאים ניכרים של מניותיהם ייצאו נפסדים.
אציין ואדגיש, כי גם בהנחה המקובלת עליי, שהרשויות חששו מהפסקה מיידית וחד-צדדית של הוויסות בשל הפגיעה הקשה הצפויה מתהליך כזה למשק המדינה והבטיחו בדרך זו או אחרת גיבוי לבנקים אם לא יפסיקו חד-צדדית את הוויסות, גם אז נדרשו מהבנקים ריסון התהליך ומיתונו בהיקף הפעולות וברמת השערים. אם הבנקים היו מקבלים על עצמם ריסון כזה, כפי שהוצע להם בתכנית הרשת וכפי שאכן גילו נכונות לנהוג בעקבות "הפגישה שלא היתה", כי אז הייתה המדינה מוכנה ליתן לבנקים רשת