בענייננו, גם בעל המקצוע כרואה החשבון לא יכול היה לדעת ולהבין כי בדו"חות הכספיים שלקו בהעלמת עובדת ההחלפות יש מן הכזב, שהרי לא היה ברישום רמז ואבק של רמז כי ישנה התחייבות לרכישה חוזרת של המניות שנמכרו למראית עין. אילו בדו"חות ניתן היה להבחין במראית העין, כי אז אפשר היה אולי "ללמד זכות" על הרושמים ועל המערערים, לאמור: מה עבירה מייחסים לנו, הרי כל יודע קרוא דו"ח כלכלי, היה מבין כי המחליפים מחזיקים במלאי גדול של מניות עצמם, ולא הוסתר דבר.
--- סוף עמוד 433 ---
= 431 =
אולם לא כאלה הם פני הדברים בענייננו. כפי שאראה בהמשך, אפילו רואה החשבון בבלי, שהיה רואה החשבון החיצוני של הבנק, הוכשל ברישום הזה ולא יכול היה להבחין בכזב שבו ולהגיב כנדרש, ועל כך אעמוד להלן. הוא הדין ככל שמדובר בהיעדר נתונים בדו"חות להתחייבויות שנטלו על עצמם הבנקים כלפי החברות המווסתות, התחייבויות שהיו מסבות הפסדים ממשיים הגם לא קטסטרופליים לבנקים עם הפסקת הוויסות. על-כן, בכך שלא ניתן ביטוי לכך בדו"חות, אם אמנם הדבר נעשה במכוון, למעשה נעה רישום אקטיבי של מצב נכסי הבנק בצורה מטעה ונעדרת גילוי נאות. על-כן, ככל שמדובר בדו"חות הכספיים, אם הרישום נעשה כפי שנעשה במתכוון, הרישום הוא כוזב ומהווה את העבירה.
254. על כך שהרישום נעשה במודע ובמתכוון למדים מדרך ניהולה וקידומה של מדיניות הוויסות, במיוחד בתקופה שלפני המשבר. למערערים היה עניין רב להעלים מעיני הציבור את חוליי המדיניות הזו, את הסיכונים שהיא טומנת בחובה ואת ההפסדים הצפויים, במקרה של הפסקה לא מוסדרת של הוויסות. הרישום הכוזב בספרים הוא אחד הביטויים למגמה רצונית זו. אמור מעתה, שככל שמדובר בדו"חות הכספיים, הרישומים היו כוזבים, והמערערים חטאו בעבירה זו.
התשקיפים
255. לא בלי היסוס מגיע אני לכלל מסקנה, כי לא היה מקום להרשיע את המערערים בעבירה דנן בהקשר לתשקיפים שליוו את הנפקותיהם לקראת גיוס הון מן הציבור במסגרת מדיניות הוויסות. שלא כמו בדו"חות הכספיים, בתשקיפים ניתן ביטוי למדיניות הוויסות – לכך שהיא קיימת ומופעלת במקרים שהוויסות נעשה גם במסגרת המסחר ב"לידר", וגם ניתן ביטוי לכך כי מדיניות הוויסות עלולה להיפסק.
הרישום האמור בתשקיפים נעשה לדרישת הרשות לניירות ערך בנוסח המוסכם עליה, שהוא אל נכון פרי של פשרה בינה לבין הבנקאים. הרשות לניירות ערך היא המופקדת על בדיקת התשקיפים ובחינתם, עד כמה יש בהם גילוי נאות של עובדות החשובות לציבור המשקיעים. הרשות היא זו אשר על-פי סמכותה צריכה להגן על האינטרסים של המשקיעים ולעשות את הנדרש בתהליך בדיקת התשקיפים ואישורם לבל ייפגע ציבור זה.