משהגיעה הרשות לכלל הסכמה על נוסח התשקיפים ולא ביקשה לשנותו לאחר מכן, יכלו המערערים להסתפק בנוסח המוסכם ולצאת מתוך ההנחה כי אין בו פסול. יצוין, כי בחלק מהתשקיפים יש אפילו גילוי רחב ומלא יותר מזה שנקבע בנוסח המוסכם.
אכן, גם לי נראה שראוי היה שהתשקיף, אשר מפורסם ומופץ בציבור, יהיה מיועד לא רק כדי לספק את המידע הדרוש לבעלי מקצוע העוסקים בשוק ההון ולא רק כדי לספק
--- סוף עמוד 434 ---
= 432 =
סקרנות של משקיעים גדולים, אלא יהא מופנה גם לעיונם של משקיעים אחרים, ביניהם "עמך", שלא הוכשרו לקרוא את האותיות הקטנות שבין שוליו של מסמך משפטי. לכן ראוי היה שהתשקיף יהיה ברור יותר, מקיף וחושף בנדיבות לב רבה יותר את המציאות המורכבת, אולם משנעשה הגילוי בדרך שנעשה על דעת הרשות, לא יהיה זה נכון להגיע למסקנת הרשעה.
יתרה מזאת, השופטת המלומדת עצמה, בהכרעת הדין, סברה – ולו גם ניסוח חלופי – כי את המידע בדבר מדיניות הוויסות והשלכותיה צריך היה להביא לכלל ביטוי לידיעת הציבור אם בדו"חות הכספיים ואם בתשקיפים ואפשר אולי רק באחד מהם. מאחר שמצאתי כי המקום הראוי לאותו גילוי היה דווקא בדו"חות הכספיים ואילו שם הוא נעדר ומשום כך גם מצאתי שהרישום כפי שנעשה הוא כוזב, ניתן להסתפק בכך לצורך ההרשעה, ואין להלקות את המערערים פעמיים בשל אותו מעשה, על אחת כמה וכמה שבתשקיפים כאמור אין התנכרות למדיניות הוויסות, והמידע, הגם במשורה, נמסר.
ההרשעה ככל שהיא מבוססת על התשקיפים, דינה להתבטל אפוא.
האישום המיוחס לרואה החשבון דן בבלי
256. ראיתי לנכון, לראוי ולצודק, על-פי כלל הראיות, לקבל את ערעורו של בבלי ולזכותו. אנמק בהרחבה את טעמיי לכך.
הרקע
257. המערער, דן בבלי, רואה-חשבון במקצוע, שימש בתקופה הרלוואנטית לכתב אישום (שנת 1980 ועד אוקטובר 1983) כמבקרו החיצוני של בנק לאומי לישראל בע"מ.
בתוקף תפקידו ביקר בבלי (ביחד עם רואה החשבון חיים ברמן ז"ל) את ספריו של הבנק וחיווה דעתו באשר לדו"חות הכספיים השנתיים שפירסם הבנק על-פי חוק (דו"חות כספיים כהגדרתם בתקנות ניירות ערך (עריכת דו"חות כספיים), תשכ"ט-1969, לאמו: מאזן, דו"ח רווח והפסד לרבות ההערות והביאורים להם).
הדו"חות הכספיים התקופתיים נועדו, כאמור, לספק לבעלי המניות ולציבור כולו מידע אמין ושימושי על מצבו הכלכלי והעסקי של הבנק לצורך הערכת השקעות וקבלת החלטות בהתאם, ולרשויות – כלי ביקורת על תקינות פעולות הבנק. המאזנים הנכללים בדו"חות הכספיים חייבים לשקף באופן נאות את הנכסים, ההתחייבויות ואת ההון העצמי של הבנקים לתאריכי המאזנים. באופן כללי ניתן לומר כי על הדו"חות לספק מידע ענייני שיאפשר למשקיעים קבלת החלטות כלכליות הגיוניות.