--- סוף עמוד 439 ---
= 437 =
הכספיים של הבנק וכי אלה משקפים באופן נאות ובהתאם לכללי חשבונאות מקובלים את מצב עסקי הבנק.
אמנם פעולת החתימה על הדו"ח או צירוף חוות הדעת מתבצעים, ולו לכאורה, לאחר השלמת העבירה (היינו לאחר שהמנהלים חתמו בעצמם על הדו"ח), אולם לא מן הנמנע כי השותפות המהותית, בשונה מביטויה הטכני, תתגבש בשלב הכנת הדו"ח.
דומה כי קביעה זו מקבלת יתר חיזוק אף לאור ההלכה הידועה, שלפיה אין צורך בקשר סיבתי בין מעשה השותפות לביצוע העבירה, ואדם יכול להיות אחראי בפלילים כמסייע, אף אם העבירה הייתה נעברת בלאו הכי, גם בלא השתתפותו. ובלשונו של השופט ח' כהן:
"המסייע הוא אדם המשתתף במעשה העבירה, אם במעשה ואם במחדל, ובין אם השתתפותו דרושה לביצוע העבירה ובין אם לאו" (ע"פ 325/64 היועץ המשפטי לממשלה נ' ירקוני ואח' (להלן – עניין ירקוני [54]), בעמ' 45-46).
השופטת המלומדת קבעה בפסק-דינה, שפעולת הסיוע התבטאה בהבטחה מראש של רואי החשבון שניתנה למנהלים, ולפיה יצרפו חוות-דעת "חלקה" ללא הסתייגות או ביאור, ובהסתמכות המנהלים על ההבטחה, ההסכמה או ההתחייבות שניתנו להם מראש. בהבטחה כגון זו יש משום סיוע פוזיטיבי, וגישה זו (שהוצגה, בספרו הנ"ל של פרופ' פלר, כרך ב, בעמ' 257 ואילך), כך נדמה לנו, מבוססת אף היא על ההנחה כי עיתוי השלמת העבירה הוא פונקציה של הביצוע העיקרי, אפילו חלק מן ההתנהגות המסייעת אירע לאחר השלמת העבירה.
גישה זו מצאה ביטויה אף בהצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ב- 1992. בדברי ההסבר לסעיף הסיוע נאמר, כי הבטחה – לפני המעשה או בשעתו – לסייע, אשר המבצע הסתמך עליה, היא בגדר סיוע, אף כשהמבטיח לא עמד בדיבורו, והסיוע עשוי להתבטא גם בפעולות שעיתוין לאחר ביצוע העבירה.
יחד עם זאת, מחייבת גישה זו בדיקה עובדתית קונקרטית בשאלה אם אכן הוכחו הבטחה או הסכמה מראש בין רואה החשבון מר בבלי לבין מנהליו של הבנק, כי תינתן חוות-דעת "חלקה", שאינה משקפת נכונה את מצב עסקיו של הבנק. כפי שיתברר בהמשך אין הדבר כך כלל ועיקר.
סיוע פוזיטיבי וסיוע במחדל
266. הסיוע המיוחס לרואה החשבון דן בבלי עניינו גם בסיוע באפס מעשה – במחדל – בכך שנמנע מלרשום פרטים אשר היה עליו לרושמם (הכול כפי שיפורט בפרק העובדתי). שאלה שיש לתת עליה את הדעת היא, אם בכלל ניתן לסייע סיוע פאסיבי במחדל, או שמא מוגבל הסיוע לדבר עבירה למעשה אקטיבי גרידא. בפסיקה מצויות דעות