--- סוף עמוד 440 ---
= 438 =
שונות באשר לשאלה זו, ראה למשל דעתו של השופט לנדוי בעניין ירקוני [54], בעמ' 55, ולפיה: "ההלכה היא שאין סיוע לעבירה פלילית אלא על-ידי מעשה פעיל...".
אולם הדעה הרווחת, כפי שהובעה על-ידי השופט ח' כהן בפסק-הדין הנ"ל, היא כי:
"מחדל של סיוע, כמותו כמעשה של סיוע..." (שם, בעמ' 47). דעה זו חזרה והובעה בע"פ 62/65 קנאנבה נ' היועץ המשפטי לממשלה [55], בד"נ 7/69 אליאס נ' מדינת ישראל [56] ובע"פ 454/74 חוזה נ' מדינת ישראל; מדינת ישראל נ' ושדי [57]. כן ראה ע"פ 684/87 אברמוב ואח' נ' מדינת ישראל [58], שם נקבע כי גם מחדל יכול לשמש סיוע למבצע העבירה, זוהי אף דעתו של פרופ' פלר, כפי שהובעה בספרו הנ"ל, כרך ב, בעמ' 241.
ההנחה כי ניתן לסייע לאדם גם באפס מעשה נראית לי, אף משום ביטויה המפורש בלשון הוראת סעיף 26(2) לחוק העונשין, שלפיה גם מי ש"נמנע מעשות מעשה" יכול שייכלל בגדר עוברי העבירה. הנחה זו בוודאי נכונה ככל הנוגע לחוק העונשין החדש בהתאם להוראת סעיף 18(ב) לחוק העונשין לאחר תיקון החוק בחוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), ולפיה "מעשה" – לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.
שאלה אחרת, כפי שהוגדרה על-ידי פרופ' פלר, היא:
"...האם המשמעות המסייעת של אפס-מעשה מותנית בהפרת חובה לפי דין לפעול, או, שמא, כל התנהגות פאסיבית שאיפשרה ביצוע עבירה, הקלה על הביצוע או סייעה בדרך אחרת בידי המבצע לעבור אותה, תיראה כסיוע לאותה עבירה, אפילו בעל ההתנהגות לא הפר בה כל צו-עשה פורמאלי, נפרד ומקביל לאיסור עצם הסיוע לדבר עבירה במחדל, ולאו דווקא במעשה בלבד?" (פרופ' פלר בספרו הנ"ל, כרך ב, בעמ' 242).
וראה לעניין זה: עניין ירקוני [54]; ע"פ 115/77 לב וח' נ' מדינת ישראל; מדינת ישראל נ' לב ואח' [59], בעמ' 518.
ויודגש, יש להבחין בין קיומה של חובה מכוח דין הדרושה בוודאי לצורך הרשעה של המבצע במחדל את העבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין – שהרי בהיעדר חובה, אין אי העשייה מגעת כדי מחדל (ראה קדמי בספרו הנ"ל, על הדין בפלילים, כרך א (תשנ"ד) 460) – לבין שאלת קיומו של צו-עשה לצורך הרשעה במחדל כהתנהגות מסייעת לדבר עבירה בהתאם לסעיף 26(2) לחוק האמור. המקרה שלפנינו אינו מצריך הכרעה בשאלה שהוצגה לעיל, הן משום שאם יש לחפש אחר חובה לפי דין לפעול, ואם סיוע במחדל אינו צריך להוות הפרת צו-עשה בנורמה נפרדת מזו האוסרת על עצם הסיוע, הרי שחובה מכוח הדין נמצאה לנו בתקנות ניירות ערך (עריכת דו"חות כספיים), ובתקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), וחובה כזאת יכולה כאמור לנבוע מן הדין, מהתחייבות או מאופי התפקיד (עניין ירקוני [54]), הכול כפי שפורט בפסק-דינה המנומק של השופטת המלומדת.