277. יש המדגישים דווקא את העיקרון כי אין מענישין על עבירה אלא אם הוגדרה באופן מדויק ותוך קביעת אמות מידה חד-משמעיות וברורות המאפשרות הבחנה בין מותר ואסור. אין לדרוש מרואה החשבון כי ידע להחליט בכל מקרה את ההחלטה הנכונה, ובלשונו של השופט אשר בע"פ 709/78 [64] הנ"ל, בעמ' 682, "מבלי שיהיה מחונן בחוכמתו של שלמה המלך". יש להימנע ככל האפשר מהעמסת נטל מכביד יתר על המידה על עבודתם של רואי החשבון. זאת ועוד, בביקורת הנתונים ובחקר המצב רואה החשבון אינו צריך להידמות לאותו בלש המתחקה בכל דרך אחר קורבנו כדי למצוא אחר פגמים, סטיות ואי-סדרים במקומו.
היא הנותנת, כי דרוש איזון בתביעות כנגד רואי החשבון, ואיזון זה ראוי לו שיישמר גם בבחירת דרך השיפוט המתאימה בכל מקרה ומקרה. היטיב להביע זאת השופט אשר בע"פ 709/78 [64] הנזכר, בעמ' 683:
"... דרוש איזון בתביעות המופנות אל רואה-חשבון. מצד אחד יש לדרוש
--- סוף עמוד 449 ---
= 447 =
ממנו שמירה קפדנית על ביצוע הביקורת ברמה מקצועית ראויה תוך הקפדה מירבית של שיקול דעת סביר, ומהצד השני – יש להימנע מדרישות שאף רואה-חשבון, ויהא סביר ככל שיהא, לא יוכל לעמוד בהן".
סוף דבר
278. אשר-על-כן מזוכה רואה החשבון דן בבלי מהאישום המיוחס לו בעבירה על סעיף 423 לחוק העונשין, בצירוף עם סעיף 26(2) לחוק הנ"ל. אחרי ככלות הכול, ייתכן כי המקום המתאים לבירור מעורבותו של המערער בפרשת ויסות המניות היה מלכתחילה בהליך משמעתי במועצת לשכת רואי החשבון, שאינו מלווה בעיסקאות או בתנאים מוקדמים. אין פירושו כלל וכלל כי המערער היה נמצא חייב בדין. אולם עתה, לאחר כל אותו משפט ממושך וקשה, רואה אני להוסיף ולהעיר שבא הרגע שרואה החשבון בבלי, שסבל דאגות, טרדו ועוגמת נפש רבה, יוכל להמשיך בדרכו בלא שצלו של משפט נוסף ירחף מעליו. מתאים לסיים הערה זו בדבריו הקולעים כל כך של שומר המגילות פולוק שאמר:
"'מן הראוי לזכור, שכאשר מתרחש אסון גדול, כמו התמוטטות חברה... ידועה בזמנה, הרי ישנם כאלה אשר רוצים למצוא שעיר לעזאזל שניתן להטיל עליו את האחריות ואולי להשיג ממנו פיצוי בעד חלק מההפסדים שנגרמו על-ידי האסון לאנשים כה רבים. אולם חייב בית המשפט, במידת האפשר, להשתדל לקבוע מה היתה הבעיה שהועמדה לפני רואי-החשבון ומה היה המידע שעמד לרשותם באותו הזמן'" (דבריו של שומר המגילות פולוק בפסק-הדין IN RE CITY EQUITABLE FIRE INSURANCE CO. (1925) [125], AT 503, כפי שהובאו ותורגמו בע"פ 494/76 [63] הנ"ל, בעמ' 46).