מסקנותיי לעניין ההרשעה
279. אשר-על-כן, לאור האמור לעיל, דעתי היא – וזו הצעתי לחבריי להחליט – כי יש לזכות את המערערים כולם מהעבירה המיוחסת להם באישום הראשון. אשר לאישום השני, יש לקיים את ההרשעה ולדחות את הערעור מכל הבחינות ובקשר לכל המערערים.
אשר לאישום השלישי, יש לדחות את הערעור ולקיים את ההרשעה כנגד המערערים יפת, איינהורן, רפאל רקנאטי, אלי כהן, אהרון מאיר ודב נוה, ככל שמדבר ברישום הכוזב בדו"חות הכספיים. הרשעתם של הראשונים (להוציא אהרון מאיר ונוה) נשענת על שני מרכיבים – גם הרישום הכללי בדו"חות, המעלים את הוויסות ומנגנונו, שהוא בסיס ההרשעה נגד כולם, וגם אי-רישום ההחלפות, דהיינו מכירת מניות של בל"ל לדיסקונט ובמקביל מכירת מניות של דיסקונט לבל"ל ערב פירסום הדו"ח הכספי העונתי תוך התחייבות לרכישה חוזרת של המניות.
ההרשעה ככל שהיא מתבססת על התשקיפים תתבטל.
אשר למערער רואה החשבון שהורשע בסיוע למערערים יפת ואיינהורן בביצוע
--- סוף עמוד 450 ---
= 448 =
העבירה של רישום כוזב במסמכי התאגיד, ייאמר כי מהטעמים שאותם פירטתי בהרחבה יש לקבל את ערעורו, לזכותו מכל אשמה, לבטל את גזר הדין ולהחזיר את הקנס שהושת עליו, אם שולם.
כמו כן יש לזכות את אי.די.בי. מההאשמות שיוחסו לה באישום השני, לבטל את העונש שנגזר עליה ולהחזיר לה הקנס שהושת עליה, אם שולם.
אשר לגזר הדין
280. דינם של המערערים נגזר כמפורט לעיל כדלהלן:
(א) דינו של ארנסט יפת נגזר לעונש מאסר לריצוי בפועל של 11 חודשים, קנס בסך 900,000 ש"ח ושנתיים מאסר-על-תנאי;
(ב) דינו של מרדכי איינהורן נגזר ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 600,000 ש"ח קנס ושנתיים מאסר-על-תנאי;
(ג) דינו של ראל רקנאטי נגזר ל-8 חודשי מאסר בפועל, 600,000 ש"ח קנס ושנתיים מאסר-על-תנאי;
(ד) דינו של אלי כהן נגזר ל-6 חודשי מאסר בפועל, שלא בעבודות שירות, 500,000 ש"ח קנס ושנתיים מאסר-על-תנאי;
(ה) דינו של אודי רקנאטי נגזר ל-18 חודשי מאסר-על-תנאי ו-400,000 ש"ח קנס;
(ו) דינו של אהרון מאיר נגזר לשנתיים מאסר-על-תנאי ו-600,000 ש"ח קנס.
(ז) דינו של דב נווה נגזר לשנה מאסר-על-תנאי ו-45,000 ש"ח קנס.
281. השופטת המלומדת, בגזר-דין מפורט ומנומק, נתנה דעתה לכל טענה שנטענה לפניה הן על-ידי התביעה והן על-ידי הסניגוריה, ולאחר שיקול מרובה גזרה את הדין כפי שגזרה. אכן, השופטת הייתה מודעת לתרומתם האישית החיובית של המערערים במרוצת השנים לכלכלת המדינה ולמשק בישראל, וכן לתרומת כל אחד מהם לחברה בישראל, גם בנדיבות לב כספית וגם במעורבות ציבורית נאצלה. אולם מנגד ראתה מול עיניה את הנזק הכבד שהסבו למדינה במדיניות ההרפתקנית שיזמו והובילו במשך שנים גם כשנתגבשה מודעותם לסכנה הקרבה והולכת. היא נתנה דעתה לדרכי התחבולה, הכזב והמירמה שליוו את יישום המדיניות, מתוך התנכרות לחובת המון שלהם לציבור המשקיעים שהתפתו לקבל את עצת היועצים והסתנוורו ממדיניות התשואה החיובית המרשימה מבחוץ והעכורה מלפנים. בבואה לגזור את דינם בביצוע מעשים אלה ראתה לנגד עיניה את אלה שהגדירה אותם כ"רמאים הקטנים" שעשו מעשים חמורים פחות והסבו נזק מועט בהרבה ובכל זאת נענשו בחומרה כדי לעקור תופעות שליליות ומזיקות אלה מחיי החברה ובחיי המסחר והכלכלה במיוחד.