אך להסדר, בנסיבות שבהן נעשה ובאווירה הציבורית שאפפה את עשייתו, הייתה ללא ספק גם השפעה פסיכולוגית על הערכותיו וציפיותיו של הציבור, וכפועל יוצא מכך – גם על החלטותיהם של הבנקים. משמעות דבר היא, שעל התביעה היה להוכיח את כימוי הפגיעה שהייתה צפויה לכל אחד מן הבנקים אלמלא ההסדר, ולהראות כי במצבו בזמן הרלוואנטי פגיעה בשיעור כזה עתידה הייתה לגרוע מיכולת הבנק לקיים את התחייבויותיו. ללא ראיה כזאת, שמטבע הדברים יכלה להתבסס גם על אומדנים ולהתחשב גם בגורמים משתנים, התשתית שהונחה לפני בית-המשפט קמא לקתה בחסר.
5. אף לשאלה השנייה הדרושה להכרעה הנני משיב – כחברי, השופט ד' לוין – בחיוב. דעתי היא, כי לנוכח קורותיה ונסיבותיה הקונקרטיות המיוחדות של פרשת ויסות המניות, ולנוכח מעורבותן הפעילה של רשויות המדינה במהלכים אשר איפשרו ואף עודדו את המשכת הוויסות גם לאחר שנעשו מודעות לסכנה המסתברת הגלומה בכך ליכולתם של
--- סוף עמוד 455 ---
= 454 =
התאגידים הבנקאיים לעמוד בהתחייבויותיהם, אין בסיס איתן לקביעה כי התקיים במערערים היסוד הנפשי הדרוש לשכלול העבירה שיוחסה להם.
6. במבט לאחור הכול נראה גלוי וברור: מעת שהחלו הבנקים לווסת את מניותיהם, אי-שם באמצע שנות השבעים (ויש אומרים, עוד בשנת 1972), עלו הם עצמם, והעלו גם את המשק הישראלי, על מסלול הרה סכנות. הנהגת המדיניות של "תשואה חיובית" מתמדת, אשר הקנתה לבנקים שליטה בשערי מניותיהם, הייתה מרשיתה מהלך פסול.
מבחינה כלכלית היא לא הייתה קבילה, באשר נשענה על תפיסה אבסורדאלית של עשיית יש מאין. ואילו מבחינה משפטית היא היוותה עבירה לפי חיקוקים אחדים, בכללם סעיף 14ב לפקודת הבנקאות, אשר הורתו ולידתו (בשנת תשכ"ט) התרחשו על רקע התמוטטותם (בסוף שנות השישים) של בנקים אחדים ושחקיקתו נועדה לקדם פני רעות נוספות מן הסוג הזה ממש. אלא שמה שבמבט לאחור נראה כה ברור, כלל לא היה ברור במועדי ההתרחשויות; לא לבנקאים וליועציהם, לא לממשלה ולרשויותיה ולא לציבור.
אין חולקין כי הבנקאים יזמו את הוויסות בהשפעת אילוציה הקשים של התקופה.
האינפלציה הקשה ושיטת המיסוי הנומינאלי שחקו את הונם העצמי של הבנקים ושללו מהם כל אפשרות סבירה לגייס הון מן הציבור. על רקע זה "המציאו" הבנקים ופיתחו את מכשיר הוויסות, אשר במהותו וכן בדרך הפעלתו חרג מכל אשר היה מוכר וידוע כוויסות מניות בעבר. ואולם, חרף הרעות שהיו טבועות בו, הרי שבתחילת דרכו עלה הוויסות יפה. לבנקים הקנה הוויסות מכשיר אדיר לגיוס הון. לממשלה ולבנק ישראל, שניצבו חסרי אונים מול סכנותיהן של אינפלציה גואה ושל גירעון גדל והולך במאזן התשלומים, היה אינטרס ברור לעודד את המגמות של פיגת כסף וחיסכון מבית ושל גיוס השקעות גם במטבע חוץ. הבנקים, בעזרת הוויסות, סייעו להגשים מטרות אלו. וגם ענפי המשק השונים וכן הציבור הרחב, אשר גילו בוויסות אמצעי בדוק לשמירת ערך השקעותיהם אף לטווחי זמן קצרים ומקור לא-אכזב להטבת מצבם גם לאורך זמן, דבקו במניות הבנקים כבקרנות המזבח. דומה היה כי הומצא מכשיר הפלא הטוב והמיטיב. עד שקם הגולם על יוצרו, ועד שנפקחו עיניים להבחין כי המלך הוא בעצם עירום, חלפו שנים.