--- סוף עמוד 300 ---
מהו אפוא הגיונו של סעיף 14 שבחוק ?סעיף 14 בא לעולם כדי לעודד גילוי לב במתן עדות לפני ועדת החקירה. אין זו מגמתו היחידה של הסעיף, אך זוהי מטרתו העיקרית, כפי שראה אותה המחוקק בעוסקו במלאכת חקיקת חוק ועדות חקירה.על כך ניתן ללמוד מדבריו של חבר הכנסת משה אונא (יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט) בקריאה שנייה ושלישית של חוק ועדות חקירה:"סעיף 14 נתקבל ללא שינוי. הוא כולל חסיון לעדות הניתנת לפני ועדת חקירה מפני הליך פלילי. כבר הדגשתי בדברי הפתיחה, שאנו רואים נקודה חשובה ביותר בשמירה על זכויות הפרט, שלא ייפגעו במסגרת של חקירות ועדת החקירה. חסיון זה - שלא ניתן לפי הפקודה מ- 1921- מגמתו לעודד גילוי-לב במתן עדות לפני ועדת החקירה" (ד"כ 53(תשכ"ט) 905; ההדגשה שלי - ד' ל').המידע הוא בבחינת ה"חמצן" של ועדת החקירה. כדי שוועדת החקירה תוכל לבצע את עבודתה על הצד הטוב ביותר, עליה להשיג מקסימום מידע. לצורך כך יש לעודד את העדם המופיעים לפני ועדת החקירה, ובמידה מסוימת אף "לפתות" אותם, לפתוח סגור לבם ולחשוף בחופשיות ובכנות את המידע האצור בקרבם. ההגנה הניתנת בסעיף 14 משרתת את האינטרס הציבורי הרחב בהזרמת מידע אמין, גלוי, מקיף ומהיר אל הוועדה. אינטרס זה הוא בעל חשיבות של ממש, ואין להקל בו ראש, שכן היה ונחקרים לא ישתפו פעולה מחשש שדבריהם עלולים להפליל אותם, תסוכל המטרה שלשמה מוקמת ועדת חקירה, וזו לא תוכל לבצע את מלאכתה ביעילות, במהירות ובמידת האמינות הנדרשת ממנה..72הרקע לסוגיה נכבדה זו שאנו עוסקים בבירורה היא כאמור זכות השתיקה העומדת לנחקר בחקירה משטרתית ולנאשם בהליך פלילי (לסוגיה זו ראה מאמרו של פרופ' ד' ליבאי, "חקירת חשוד והחיסיון מהפללה עצמית" הפרקליט כט (תשל"ד-ל"ה) 92). סעיף 14לחוק ועדות חקירה בא להוסיף על הכלל המעניק חיסיון מפני הפללה עצמית. במה ייחודו, שהרי סעיף 10לחוק ועדות חקירה הוא שמעניק מפורשות וישירות חיסיון מפני הפללה עצמית? סעיף 10קובע כלהלן -"(א) מי שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני ועדת חקירה, חובותיו יהיו כשל נחקר לפי סעיף 2לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).(ב) סעיף קטן (א) אינו ב לגרוע מסעיפים 5א עד 5ו לפקודת העדות" (ההדגשה שלי - ד' ל').סעיף 47לפקודת הראיות [נוסח חדש] החליף את סעיף 5ב לפקודת העדות, שהוא
--- סוף עמוד 301 ---
הסעיף הרלוואנטי לענייננו הקובע את זכותו של אדם שלא למסור ראיה שעשויה להפלילו. זכות השתיקה מסורה אפוא לנחקר בוועדת חקירה לפי סעיף .10סעיף 14בא אך להוסיף על הזכות האמורה בכך שמובהר לנחקר, כי למרות הפריווילגיה הניתנת לו לשמור על זכות השתיקה, היה וישתף פעולה עם ועדת החקירה וידבר, אפילו דיבור העלול להפלילו, מובטח לו כי העדות לא תשמש ראיה כנגדו בהליך משפטי מאוחר.זוהי הגנה הניתנת בתמורה לגילוי המידע. סעיף 14 נותן בטוחה נוספת לחיסיון מפני הפללה עצמית. אדם זכאי שתשובות מפלילות שמסר בוועדה (ביודעין או שלא ביודעין) לא ישמשו ראיה בהליך משפטי.עמד על כך חבר הכנסת קלינג הופר בקריאה הראשונה של החוק באומרו:"יש לציין לשבח את הגברת חסינותם של העדים אשר לא זו בלבד שיהיו פטורים ממתן תשובה, אם זו עשויה להפלילם - בזה אין שינוי לעומת המצב הקיים - אלא יהיו מוגנים גם במובן זה, ובכך החידוש, שעדותם לא תשמש ראיה בהליך משפטי, חוץ ממשפט פלילי, בשל מסירת אותה עדות (ד"כ 50(תשכ"ח) 546-547).היתה זו אף דעתה של השופטת המלומדת בדרגה הראשונה:"על-פי סעיף 47א לפקודת הראיות ניתנת לאדם פעם אחת הבחירה אם למסור ראיה מפלילה...בחוק ועדות חקירה ניתנת לאדם ברירה פעמיים: פעם אחת בעצם ההחלטה להימנע מלהשיב על שאלות מפלילות לפני הוועדה ופעם שניה גם לאחר שנמסרה העדות המפלילה" (החלטת הביניים בעמ' 37)..73אם כן, נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי בלעדיו אין. אינטרס הגילוי מחייב מתן הגנה לפרט שמסר את המידע, אולם עניינו של היחיד אינו הגורם היחיד המשחק במערכה זו. אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים שאף עליהם צריכה החברה להגן. אל מול אינטרס הפרט ניצב ערך חשוב אחר, הלוא הוא אינטרס הציבור בהעמדה לדין, במיצוי הליכי המשפט ובחשיפת האמת.ראייה רחבה ושקולה של מכלול הערכים החשובים מחייבת גישור ביניהם, באיזון ראוי בין אינטרס הציבור למיצוי הליכי החקירה, המשפט והענשת עבריינים, לבין אינטרס הנאשם למשפט הוגן. לפיכך, ראוי לפרש את ההגנה הניתנת בסעיף 14 באופן שיש בו כדי לאזן בין הפרט ובין הכלל. על בית המשפט לקבוע מהי נקודת האיזון הראויה ובהתאם לכך ליישב בין האינטרסים המתחרים..74על ה"חסיונות" השונים שנוצרו כדי לאזן בין אינטרסים של הפרטים בינם לבין עצמם ובין אינטרס הפרט לאינטרס הכלל עמד המשנה לנשיא (כתוארו אז) ברק בקובעו:"חסיונות אלה ואחרים הם לרוב 'יחסיים'. הם פרי איזון בין ערכים מתנגשים.