פסקי דין

עפ 2910/94 יפת‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 353 - חלק 48

28 פברואר 1996
הדפסה

--- סוף עמוד 302 ---

היקפם נקבע על-פי דרישותיו של איזון זה. אין הם מעניקים חיסיון 'מוחלט' לראיה, אלא מתנים את החיסיון באיזון בין התועלת לנזק אשר יצמחו מגילוי הראיה. הפעלתם בכל מקרה ספציפי מחייבת - בצד האיזון 'העקרוני' שנעשה בגיבוש החיסיון עצמו - עריכת איזון 'קונקרטי'. בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובגדריו של השיקול הקונקרטי מתחשבים, בין השאר, במידת חיוניותה של הראיה במשפט ובקיומן של ראיות חלופיות. אכן, הכלל הוא האמת והצורך בגילויה. החיסיון הוא החריג. 'חייב לפיכך להימצא להצדקתו שיקול רם ונכבד יותר שבטובת הכלל. הדבר מצריך איזון והכרעה בין שיקולים שונים שבטובת הכלל, מצב המציג תמיד דילמה בין שתי רעות, הפרת אמון וסודיות מחד, ודיכוייה של האמת הדרושה למשפט צדק, מאידך' (ש' נתניהו, 'על התפתחויות בסוגית החסיונות המקצועיים' ספר זוסמן (דף-חן, תשמ"ז) 297, 298" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי ואח' (להלן - עניין בנק איגוד [7] ), בעמ'61-62).בבואנו לבחור את נקודת האיזון אין לאפשר עשיית שימוש נרחב ובלתי מוגבל בחומר שאספה ועדת החקירה, שכן בדרך זו תהפוך ועדת החקירה למכשיר מהיר וקל לאיסוף ראיות לצורך הכנת כתב-אישום עובר לקיומו של כל משפט; המחיר שמבקשת דרך זו, היינו: פגיעה של ממש בזכויותיו של נאשם, הינו מחיר שאינו מתקבל על הדעת..75זאת ועוד. סעיף 14 מהווה אף השלמה לכלל האוסר קבלת עדות מפי השמועה.עדות שנשמעה לפני ועדת חקירה כמוה כעדות מפי השמועה, ודו"ח ועדת חקירה כמוהו כעדות סברה, ומטעם זה בלבד לא יוכל לשמש ראיה בהליך משפטי (ראה ד"ר סגל, במאמרו הנ"ל, בעמ' 201).לו כך היה מתפרש סעיף 14, כי אז ניתן היה למעשה "לעמת" תמיד בין דבריו של נחקר כפי שנאמרו בוועדת החקירה לבין עדות שמסר על דוכן העדים בבית המשפט, לצורך הכשרת הראיה. פעולה כזו אינה מתקבלת על הדעת שכן כמוה כהבאת העדות גופא כראיה במשפט עצמו.משכך, הרי שמשמעותו של סעיף 14 כפי שהיא נתפסת כיום, היא מתן הגנת יתר מפני הפללה עצמית, ובין היתר, למשל, מניעת השימוש באימרת חוץ של נאשם לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש] (שהוסף בתש"ם ולא היה קיים עם חקיקת חוק ועדות חקירה) והגשת הודעת על דין - שכן מן המוסכמות היא כי גיבושה של תכלית החקיקה נעשה תמיד בהווה. בהידרשו להוראת החוק ישאל השופט עצמו תמיד מהי תכלית החקיקה העכשווית בשעת מתן הפירוש, וייתן לדבר החקיקה את הפירוש שראוי ליתן לו בהווה (ראה ברק, בספרו הנ"ל, בעמ' 150)."עדות" בסעיף 14.76הגשמת המטרות העומדות מאחורי חקיקת סעיף 14 מצריכה מתן פירוש רחביחסית למילה "עדות", על-מנת שתובטח למוסר "העדות" מלוא ההגנה שהמחוקק התכוון

עמוד הקודם1...4748
49...230עמוד הבא