--- סוף עמוד 309 ---
הליך החקירה במשטרה ואם לאו. הליך משפטי כפשוטו הוא הליך של משפט או הליך שמגישים בו ראיות. לעניין זה יש להבחין בין שלב החקירה במשטרה, שלב שבו עוסקים באיסוף ראיות בלבד על-ידי מי שהוסמך לכך כתשתית לחקירה, לבין ההליך המשפטי שבו גובים ראיות. אף המילים "חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת אותה עדות" יש בהן כדי להצביע על כך שכוונת המחוקק היא להחיל את החיסיון על המשפט בלבד.לכאורה, יכול החוקר המשטרתי לעשות כל שימוש שהוא בחומר שהגיע מוועדת החקירה. אולם נחקר שלא ויתר על זכותו ולמרות זאת נדרש להתייחס במשטרה לדברים שאמר בוועדת החקירה ועשה זאת, לא ניתן יהיה להגיש את הודעתו כראיה במשפט. לסיכום נקודה זו: מותר למשטרה לקבל את העדויות מוועדת החקירה, אך אסור לה להזרים אותן או לחלחלן לבית המשפט.מן הכלל אל הפרט - בדיקה אופרטיבית של החלחול.88אין מחלוקת כי כבר בשלב המקדמי שבו חקרה המשטרה בפרשה חלחל חומר רב של ראיות מוועדת בייסקי אל תיק החקירה. מתוכן העדויות עולה כי עד קיץ 1990לא היו החוקרים מודעים לקיומו של סעיף 14, ובכל המקרים שבהם בוצעה "אינקורפורציה" בדרך זו או אחרת לא הוזהרו הנאשמים על זכותם לפי סעיף .14 חומר החקירה הועבר במלואו אל התביעה שביקשה כאמור לעשות בו שימוש כמפורט לעיל. בעקבות החלטת הביניים של השופטת מיום 9.10.91, שלא ניתן היה לבקש לערער עליה בנפרד, נפרצו למעשה הגדרות, שהרי לא היה עוד טעם של ממש להכביד עד ללא די על המשפט בהתנגדות חוזרת לכל עדות כזו, אם מוגשת היא במישרין או אם בעקיפין. זכות הערעור על החלטת בית-משפט המאפשרת הגשת ראיות לא קבילות שמורה לו לנפגע במסגרת הערעור על פסק הדין המלא.הותרו אפוא להגשה ראיות שחלחלו מוועדת בייסקי אל הליך החקירה במשטרה, "שהוכשרו" בשיטה זו או אחרת של "אינקורפורציה" אל המשפט (לעתים ישירות מוועדת בייסקי אל המשפט). בכלל אלה: עדויות של נאשמים שנמסרו לפני ועדת בייסקי ואשר לפי קביעת הדרגה הראשונה תוכנן, אומץ או אושר במשטרה בדרך ה"אינקורפורציה"; הודעות משטרתיות שבהן נחקרו נאשמים על תכנים שהעידו לגביהם בוועדת בייסקי ותשובותיהם באשר לתכנים אלו נתפרשו כוויתור על החיסיון לעדות. כן הוגש כל חומר הראיות שנמסר על-ידי עדים סתם, והותר "ריענון זיכרונם" של העדים באמצעות עדויותיהם לפני ועדת החקירה..89נשאלת השאלה, מה משמעות ואיזו השפעה יש לעובדה שהנחקרים לא הועמדו כדין על זכותם על-פי סעיף 14, ואפשר שלא היו מודעים לו כלל ועיקר, ומה משקל ומשמעות יש בכל אותן ראיות ש"חולחלו" לפרוטוקול המשפט לאחר החלטת הביניים. בבואנו להשיב על שאלות אלה יש טעם להבחין בין עדות שנגבתה מעד שמוגדר על-ידיי כ"עד ניטראלי" ו"תמים" לעניין, לבין עד שהוא גם נאשם במשפט שבמסגרתו מבקשים להשמיע את העדות. הגיונית, קל יותר לקבל שהעד הניטארלי, באמצו את דבריו לפני