לחשיפת האמת כדי לעשות דין צדק. אסקור אפוא בהמשך את הראיות הדרושות לענייננו ואמנע במידת הצורך מלהתייחס ומלהיזקק לעדות או לראיה שאין לעשות בהן שימוש במשפט זה, בשל הוראות סעיף 14 הנ"ל, כפי שפירשנוהו לעיל. אציין, כפי שאראה בהמשך, כי ניתן גם ניתן לגבש את המציאות העובדתית שנחשפה במשפט, והחושפת את האמת באשר לפרשת ויסות מניות הבנקים, גם בלא להיזקק לראיות הלא קבילות, ככל שנתקבלו, ואפילו כך אין הכרעת הדין מושפעת מראיות כאלה ואינה מתפרסת עליהן..98אניח את התשתית העובדתית הדרושה לענייננו, שהוצבה במידה רבה כבר בהכרעת הדין המלומדת והמקיפה, ואתייחס אליה מדי פעם לפי הסדר הכרונולוגי של ההתפתחויות מאז לידתו של רעיון הוויסות ועד לסוף הדרך. אפנה בו-זמנית לעובדות המלמדות על פעולותיהם של הבנקים, מנהליהם ופקידיהם, ובמקביל להתייחסות הרשויות לאותן התפתחויות באמצעות המופקדים עליהן או עושי דברם. אתבסס בעיקר על מסמכים שבכתב שהוגשו לפנינו, על דברי הבהרה לאמור במסמכים שניתנו על-ידי העדים במהלך המשפט, על דיונים מתועדים שהתקיימו בסוגיות האמורות בתקופת הוויסות או סמוך לאחריה, בממשלה, בוועדת הכספים של הכנסת, בוועדות מייעצות למיניהן, וככל שיידרש אקשור ביניהם ואצביע על תמיהות ותהיות או על מסקנות העולות מתוך העובדות. למשתמע מתוך התשתית העובדתית שתתברר במהלך סקירה זו אתייחס בעת הדיון בכל אחד מהאישומים. לאמונתי, כך בסופו של דבר ניתן יהיה להגיע לכלל מסקנות ברורות במידה הדרושה להליך פלילי, אם באישור הקביעות והמסקנות שבהכרעת הדין, ואם בדחייתן והתערבות בהן..99בצאתי לדרך הבחינה העובדתית שואל אני את עצמי מתי החלה מדיניות הוויסות, כי כאמור סבור אני כי לשלמות התמונה צריך להתייצב בקו הזינוק וממנו והלאה להלך בין העובדות המתבררות ואצלן. שר האוצר בתקופה הרלוואנטית למשפט זה (במרוצת השנים 1982-1983) היה מר יורם ארידור. בהופיעו בדיון בישיבת ועדת הכספים של הכנסת ביום 11.10.83(נ/53פ), התבטא לאמור:"...יוזם הויסות ואחריו באו בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק מזרחי...".לעניין זה העיר חבר הכנסת ע' אמוראי, מהחברים הוותיקים והבולטים בוועדת הכספים, לאמור:"הערתו של שר האוצר שהויסות החל ב- 1972נכונה מבחינה עובדתית, אך אין לכך דבר עם מה שקורה היום... הבעיה החלה ב-1979".במהלך חקירתו הנגדית לפני הדרגה הראשונה ביום 12.11.91, בתשובה לשאלה, משיב השר ארידור ואומר:"אני יכול להגיד מחומר שאני יודע היום, שזה נראה נכון שבשנות השבעים היתה תמיכה או השלמה עם תופעת הויסות...".
אולי יעניין אותך גם
על זכויות קטין בחקירת משטרה
משפט פלילי
אחד הסיוטים הגדולים של כל הורה הוא לקבל טלפון המודיע לו שהבן או הבת שלו עצורים במשטרה – כולנו עשינו שטויות בתור ילדים אבל כשזה קורה לילדים שלנו, ובוודאי כאשר הם הגיעו לחקירת משטרה, זה כבר סיפור אחר… זה לא רק מרשם פלילי שבהמשך לא יהיה פשוט למחוק אותו אלא שעצם החקירה במשטרה עלולה לגרום לא […]
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
"אמיגו, אפשר לסמוך עלי": כשהחום הלטיני פוגש את הקור של הונאות הרשת
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
משפט פלילי
מאמר הדן בתופעה של תרמיות רשת, והחשיבות של פעולה משותפת משפטית/חקירתית, כדי לנסות ולפעול נגד הרמאים. את המאמר כתבו עו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות' והחוקרת הפרטית נתי להב
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.