--- סוף עמוד 316 ---
גירסה אחרת נשמעת מפיו של השר ארידור בישיבת הממשלה מיום .9.10.83באותה ישיבה הוא מסביר ומבהיר, בין היתר, לאמור:"...אנו היינו צריכים להתמודד עם בעיה זו אשר נוצרה כפי שאמר הנגיד בשנת 1979ואולי אפשר להגיד שהיא התחילה קודם לכן... ישנה גירסה שהיא התחילה ב-1976".בישיבת הרשות לניירות ערך מיום 18.11.81, כאשר על סדר היום היה הנושא "סקירת שוק המניות", תיאר את מצב הדברים מר ברונפלד, שהיה אז מנהל מחלקת מלוות המדינה בבנק ישראל. לדבריו, כפי שהם מתומצתים בפרוטוקול מאותה ישיבה, בסוף 1975חל מאורע היסטורי בשוק ההון. בוטלה ההצמדה המלאה של איגרות חוב ממשלתיות. מאז אותה שנה ועד ספטמבר 1981חל שינוי מהותי בערך השוק של מניות בנקים ושל איגרות חוב צמודות. כפועל יוצא מכך, ננקטה מדיניות הוויסות של המניות הבנקאיות שהייתה במוקד הדיון באותה ישיבה. אמור מעתה, לפי גירסה זו, שקו הזינוק הוא אי שם בשנת 1975(נ/252ל).בישיבת הדירקטוריון של בנק לאומי מיום 10.1.82(נ/47) התבטא מר ארנסט יפת, לאחר שמיעת סקירתו של מר רויך, מי שהיה מופקד על נושא המניות הבנקאיות בבנק לאומי באותם ימים, כי:"הויסות הינה בעיה כאובה שהתהוותה בעשור האחרון".מדבריו אלה ניתן להסיק, הגם לא במדויק, כי הוויסות בא לעולם בשנות השבעים, ולערך בשנת .1972מנכ"ל בנק ישראל, מר שריג, במכתבו למבקר המדינה מיום 6.1.84(נ/62ל), מציין כי תופעת הוויסות התפתחה בשנות השבעים ביוזמה עצמית של המוסדות הבנקאיים הגדולים, ובהמשך הוא מסביר מדוע. על כך נעמוד במקום אחר. על סמך כל הנתונים והאמירות דלעיל ניתן להניח בוודאות מספקת כי תופעת הוויסות של המניות הבנקאיות החלה לערך בשנת .1975לקביעת עובדה זו חשיבות שאעמוד עליה בהמשך..100שאלה אחרת הראויה להיבחן ולהיקבע בשלב זה היא על מה ולמה ננקטה מדיניות הוויסות על-ידי הבנקים שמדובר בהם. ברור כי מדובר היה כבר אז בפעילות יוצאת דופן במהלך המסחר בבורסה, שלבטח הייתה לה סיבה וניתן לה טעם.אכן, הסבר מסוים לכך מצוי במכתבו של מנכ"ל בנק ישראל, מר שריג (נ/62ל), שהתייחסנו אליו לעיל. נאמר בו כי שני גורמים עיקריים השפיעו על הבנקים הגדולים לנקוט את מדיניות הוויסות. האחד - הצורך הגובר בגיוס הון נוסף בתנאי אינפלציה ומיסוי שהביאו לשחיקת ההון העצמי של הבנקים, והשני - תנאי שוק ההון שבהם היה על הבנקים להתחרות. בהמשך התסקיר שלו למבקר המדינה מוסיף מר שריג ומסביר כי בשנות השבעים הייתה הבנקאות הישראלית בתהליך של גידול מהיר הן בארץ והן בחו"ל. הגידול בחו"ל היה בעל חשיבות לאומית מבחינת יכולת הבנקים להבטיח את יבוא ההון הנחוץ לכיסוי הגירעון במאזן השוטף של המדינה, אולם נוצר קושי מיוחד בתחום יחסי