לפי עדותו של דגן, הוא זומן על ידי הנתבע במהלך חודש אפריל 2018, כדי לטפל במספר ליקויים במושכר, לרבות פתיחת סתימות בשני ביובים, החלפת ברז קרוע במטבח. לפי עדותו, לאחר ביקור במושכר הוא נתן לנתבע הצעת מחיר ולאחר כשלושה שבועות הגיע כדי לטפל בליקויים. עוד לטענתו, במושכר שררו ורטיבות באופן שלא ניתן היה לשהות בו. דגן הוסיף שכלל מערכות המים במושכר נעשו באופן רשלני והצנרת הייתה חשופה לשמש. כמו כן, נוכח מצבם הישן והבלוי של הביובים, הוא הביא ביובית- משאית מיוחדת לפתיחת סתימות.
דגן העיד ששוחח טלפונית עם התובעת וקיבל את אישורה לבצע את התיקונים, וכן קיבל את אישור הנתבע.
דגן הוסיף וציין שהמושכר אינו ראוי למגורים גם כיום, מאחר שברוב הקירות יש רטיבות וקיימים ריחות בלתי נסבלים.
11. שני מסמכים הוצגו בקשר לטענת הקיזוז:
האחד, חשבונית/קבלה מיום 2.9.18 על תשלום בסך של 3,000 ₪ בגין עבודות שונות בגג (הוגש לתיק ביום 16.9.18).
השני, "טופס הסכם ביצוע עבודה" נושא תאריך 5.5.18 (להלן: הסכם ביצוע העבודה), המפרט עבודות אינסטלציה שונות בעלות של 11,700 ₪. אין התייחסות למע"מ בטופס זה, ובשורה התחתונה לפירוט קיימים רישומים שונים, כדלקמן:
"הכסף לא שולם
שולם על החשבון 11,000 "
12. אשר לחובות המים והארנונה:
הנתבע העיד כי הוא מי שרשום כמחזיק ומִספר המשלם על שמו. לפי עדותו, הוא פרע את "מרבית" החובות, כלשונו.
בחקירתו הנגדית, הנתבע טען שלא שילם את הארנונה לחודשים ינואר – אוגוסט, משום שהוא אמור לקבל הנחה. הנתבע לא צירף את הבקשה שהוגשה לעירייה למתן הנחה (עמ' 13 ש' 32 – 33). הנתבע הוסיף, שפנה לקבלת ההנחה כחודשיים – שלושה חודשים לפני מועד מתן עדותו, קרי, בסביבות חודש יוני, וכאשר נשאל מדוע לא פנה קודם, טען שהוא נדרש להביא אישורים שונים, אך גם לא צירף את הפניות שהיו קודם לכן, לפי טענתו (עמ' 14 ש' 3 – 9).
בנוגע לחוב המים, הנתבע טען שחוב זה נובע בעיקרו מנזילות אינסטלציה כתוצאה מכך שהתובעת הזניחה את תחזוקת המושכר (הנתבע הציג מכתב מחלקת המים בנושא צריכה חריגה, מתאריך 3.7.18, נ/1). עם זאת, כאשר נשאל הנתבע האם שילם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, התשובה הייתה שלילית, ובלשונו של הנתבע: "שיתנו לי את הדו"ח אשלם" (עמ' 14 ש' 16). כלומר: הנתבע לא עשה מאמץ כלשהו לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. גם ביחס לחוב עבור המים, הנתבע לא הציג פניות שלו לעירייה.