מפליאה העובדה, שלמרות שתיקון הגג היה הראשון מבחינה כרונולוגית, כך לפי עדותו של הנתבע, התיקון לא הוזכר כלל בתצהירו של דגן, שלפי הנטען ביצע את אותו התיקון. רק בחקירה הנגדית של הנתבע נחשף שמו של דגן כמי שתיקן את הגג, ורק בחקירה הנגדית, דגן אישר עובדה זו.
עוד התברר שהתשלום בגין התיקון בגג בוצע, לפי הנטען, ביום 2.9.18 (עמ' 13 ש' 23) קרי: למעלה מחצי שנה לאחר שבוצע הקיזוז. באופן תמוה למדי, התשלום האמור בוצע זמן רב לאחר שהוגשה תביעת הפינוי, קרוב למועד הגשת כתב ההגנה, וזמן רב לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה.
הנתבע טען בתצהירו שהתשלום המוסכם עבור עבודות האינסטלציה היה בסך של 11,700 ₪ כולל מע"מ (סע' 13 לתצהיר). לא מדובר בפליטת קולמוס, משום שהנתבע אף השווה את הסכום למספר חודשי השכירות – "סכום המשתווה ל- 4 חודשי שכירות נוספים ועוד נותרת יתרה לטובתי בסך של 500 ₪". 4 חודשי שכירות – 11,200 ₪ (2,800 * 4) ועוד 500 – הם 11,700 ₪ כולל מע"מ. לעומת זאת, בחקירה הנגדית גרסה זו השתנתה, ולאותו סכום, 11,700 ₪, הנתבע "הוסיף" מע"מ (עמ' 13 ש' 18). דגן לא התייחס לעלות תיקוני האינסטלציה בתצהירו ואילו בחקירתו הנגדית הוא התייחס לסכום של 14,700 ₪ (11,700 בתוספת 3,000 ₪), ללא אזכור למע"מ. הסכם ביצוע העבודה שצורף אינו מתייחס לתוספת מע"מ, ועל פי הגישה הפרשנית הקיימת, בהיעדר אזכור למע"מ, רואים את הסכום הרשום ככולל מע"מ (ראו: ע"א 1113/09 כהן נ' המשביר לצרכן החדש בע"מ (27.11.11)).
על יסוד עדותו הראשונית הברורה של הנתבע, ועל יסוד הסכם ביצוע העבודה, ומבלי להתייחס כרגע למהימנות הקיזוז, אני קובעת כי הסכום שבבסיס אותו הסכם הוא לכל היותר סך של 11,700 ₪ כולל מע"מ.
בכך לא תמו הסתירות. הנתבע טען בחקירתו ששילם לדגן סך של 11,000 ₪ (עמ' 13 ש' 18). לעומת זאת, דגן, בחקירתו, טען שהנתבע שילם לו "בערך 6,000 ₪", אף שאינו מסוגל לזכור במדויק (עמ' 13 ש' 25). כאשר דגן הופנה לכיתוב "שולם על החשבון 11,000" בתחתית הסכם ביצוע העבודה הוא התחמק ממתן תשובה לשאלה מי רשם את הכיתוב האמור (עמ' 14 ש' 29 – 32). דגן אישר שכתב היד בכל השורות למעלה הוא כתב ידו, וכאשר נשאל בשנית מי רשם "שולם על החשבון" השיב: "אני מנסה לחשוב". עיון במסמך מעלה שעל פניו נחזה כי מדובר בשני כתבי יד שונים, ועובדה היא, שדגן אישר את כתב ידו בהתייחס לחלק העליון של המסמך, וללא השורה האמורה. אם כן, בעיה אחת היא שקיימת סתירה בעדויות בהתייחס לסכומים ששולמו. בעיה שנייה היא, שהכיתוב היחיד שמאשר תשלום, לא נכתב על ידי דגן. בעיה שלישית היא, שאותו כיתוב לפיו "שולם" סותר כיתוב לצדו "הכסף לא שולם" בלא שמאן דהוא מחק אחד מהרישומים.