149. עוד הובהר במכתב כי ביטול הסכם הזכיינות עתה על ידי הנתבעים ו/או אי חידוש תקופת השכירות כלפי הקניון, יסב נזקים עצומים לתובעת שכן ההתחייבות כלפי התובעת הייתה לתקופה של 10 שנים ועל בסיס זה השקיעה התובעת את סכום ההשקעה הראשוני של 300,000 ₪ ועלויות נוספות וכן יגרמו לה הפסדי רווחים, וכי נזקים אלה יושתו על הנתבעים.
150. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי הוסכם בין הצדדים כי יש למצוא פתרון למערכת ההתחייבויות בין הצדדים שנוגעת להסכם הזיכיון בשים לב לעובדה שפסק הבורר לא הכריע במחלוקת. לכן, התקיימה פגישה בין הצדדים ביום 12.7.15, שבה סיכמו הצדדים כי יהיה נכון להביא את הסכם הזכיינות לידי סיום, כשכל צד שומר על טענותיו, וכי הנתבע יפנה להנהלת הקניון ויסדיר את סיום הסכם השכירות כך שיתאפשר לתובעת לפעול בצורה עצמאית מול הקניון ולקבל את ההחלטות בנוגע להמשך החזקת הדוכן מול הקניון באופן עצמאי.
151. הנתבעים הוסיפו וטענו כי הוסבר בפגישה כי שחרורה של הנתבעת מהסכם השכירות כפוף לחתימה על כתב וויתור וכי יש גם סיכון שעל התובעת לקחתו והוא כי הקניון יעדיף שוכר מועדף על פני התובעת, ומר כהן, מנהל התובעת, הבהיר כי איננו חושש מסיכון זה לאור שיחות שניהל עם הנהלת הקניון.
152. לגרסת הנתבעים, לאור חוסר שיתוף פעולה מצד התובעת, הנתבעת הודיעה במכתב מיום 28.7.15 על ביטול ההסכם עקב הפרתו היסודית ע"י התובעת עקב אי תשלום דמי הזיכיון ולאור אי שיתוף פעולה בכל הנוגע להסדרת המשך ההחזקה בדוכן מול הנהלת הקניון.
153. לטענת הנתבעים, הם מעולם לא סיכלו את מאמצי התובעת להמשיך להחזיק בדוכן ולהסדיר את יחסיה באופן עצמאי מול הנהלת הקניון, אלא שהתובעת היא זו שהתנהלה בחוסר תום לב והפרה את הסיכומים עם הנהלת הקניון, לא עמדה בתשלומים, ואף לא כיבדה את התחייבויותיה כלפי הקניון וכלפי המושכר, זאת בשונה מהנתבעת שכן כיבדה את התחייבויותיה כלפי הקניון ואף עשתה כל שלאל ידה על מנת לאפשר לתובעת להידבר עם הקניון לגבי המשך יחסיהם החוזיים.
154. ביום 21.9.15 הודיעה התובעת על כוונה לפנות את המושכר ביום 15.10.15. בעקבות כך, הודיע ב"כ הנתבעת כי הואילה לחתום, בעקבות הודעת הפינוי, על כתב וויתור כפי שדרשה הנהלת הקניון.
155. התובעת עמדה בסיכומיה על הטענה כי ביטול ההסכם היה שלא כדין. זאת, מכיוון שעילת הביטול הייתה אי תשלום דמי זיכיון, למרות שהבורר פסק כי בהעדר רשת ומותג אין זכאות לדמי זיכיון וכי הכרעת הבורר "תופסת גם לעתיד לבוא" (סעיף 35 לסיכומיה).