188. אין חולק שבעת הפסקת חוזה השכירות, העסק היה הפסדי באופן רציף ולעניין זה ראה בעיקר מסקנת המומחה מטעם בימ"ש. מכאן שלא ניתן לטעון כי הפרת ההתחייבות גרמה להפסדי הכנסה, או רווח. לכן, אין לתובעת, אלא להסתפק בפיצוי המוסכם על פי סעיף 16.3 להסכם בסך של 40,000 ₪, ללא הוכחת נזק.
189. הצדדים ניסו לעורר דיון במחלוקת נוספת והיא - מדוע הנהלת הקניון לא הסכימה להתקשר עם התובעת בהסכם שכירות ? הנתבעים שיערו שהסירוב נובע מהתנהלות התובעת, התובעת טענה ובצדק שאין ראיות להשערה זו. המומחה הניח שהקניון לא רצה עסק מפסיד (ראה תשובתו בעמוד 53 בשורה 15), הנחה שהגיון בצידה. אולם, ממילא, לעניין פסיקת פיצוי מוסכם, בימ"ש אינו נדרש להכריע בסוגיה, מרגע שקבעתי שהנתבעת הפרה התחייבותה בעניין זה.
האם יש לפסוק לתובעת פיצויי קיום על פי חוו"ד שהגישה ?
190. התובעת טענה בכתב התביעה לאבדן רווחים כתוצאה מהעובדה שנאלצה לפנות את הנכס ולהפסיק לנהל את דוכן הסושי 4 שנים לאחר פתיחתו ו- 6 שנים לפני מועד גמר תקופת השימוש.
191. התובעת טענה לנזקים גם כתוצאה מכך שבמשך תקופת ניהול התביעה לא הוקמה רשת מסעדות כמובטח וכמתחייב.
192. כמו כן נטען לנזקים כתוצאה מכך שההשקעה הראשונית בסך של 300,000 ₪ שהייתה אמורה להיות השקעה עבור 10 שנים, ירדה לטמיון בעקבות הפינוי לאחר 4 שנים בלבד.
193. התובעת ביססה טענתה לנזקים על חוות דעת כלכלית מטעם רו"ח יונה אדמון.
חוו"ד נערכה לגבי שתי תקופות, האחת לשנים 2013-2015, והשנייה מיום 1.1.16 ועד סוף תקופת הזיכיון (ללא הארכתה) היינו 31.7.2021, כאשר בסיס ההארכה הינו 2021, מבוססת על גידול באוכלוסייה, מוניטין – "שמרני ביותר", לשיטתה, וכאשר התחזית לשנים 2016 ונאמנות לקוחות, מחזורי המכירות וסיכון.
194. מנתוני חוו"ד נקבע כי שיעור ההפסדים לתקופת השנים 2013-2015 מוערך בסך של כ - 800,000 ₪ לתקופה מיום 1.1.2016 ועד סוף תקופת הזיכיון ( 31.07.2021) שיעור ההפסדים מוערך בסך של כ – 1,220,000 ₪, בנוסף יתרת הציוד המופחתת למועד הפינוי, הכוללת את ההשקעה של 300,000 ₪ ראשונים, וכן השקעות נוספות שבוצעו, הינה 155,840 ₪.
195. הנתבעים טענו כי בחוו"ד שצורפה ע"י התובעת הוצגו תחשיבים מופרכים בשים לב לעובדה כי העסק, לפי נתונים שהוצגו ע"י התובעת עצמה, היה עסק מפסיד.
196. התובעת טענה בסיכומיה כי יש לדחות הטענה כי "לנספח ב' אין משקל רב בשל העובדה כי הוא מהווה הערכה ואינו חלק מהסכם הזיכיון, וכי כך צוין בתחתיתו" שכן "עיון בהסכם ובראיות מוכיח ההפך" (סעיף 36 לסיכומיה).