221. לעניין הכשל הניהולי של התובעת, ראה גם תשובת המומחה בעמוד 37 בשורה 5 : " אני אומר שההערה הזאת הציטוט הזה שאני הבאתי מחוות דעת אדמון כשל ניהולי זה מה שנקרא גול עצמי, זה בדיוק היא אומרת שזה אחד מהסיבות להפסדים, כשל ניהולי אז כמו שכבר שאלי אז כמה אתה ממשיך עם זה ? אני מסתובב בעיר אני רואה פותחים עסק, כל אחד מקווה שיהיה לא יודע איזה מקדונלדס עולמי ולא מצליח וסוגרים וגם ראיתי זכיינים שנסגרים אז לכן אני אומר אוקי אז אתה מפסיד שנה ועוד שנה, צובר הפסדים של מיליון מאתיים אז על מה אתה מתלונן היום ?".
222. ראה גם התשובה של המומחה בעמוד 44 בשורה 1 "...מישהוא הולך לעשות השקעה כזאתי ורואה אחרי חודש חודשיים רבעון שזה לא דומה המציאות לא דומה למה שהציגו לו צריך לעשות הערכת מצב". יודגש שב"כ התובעת השיב מיד למומחה שהתובעת עשתה הערכת מצב ולכן הפסיקה לשלם תמלוגים. אולם, אמירה זו מלמדת על כשל יסודי אצל התובעת. התברר שלא תשלום התמלוגים היווה מקור הבעיה שיצרה ההפסדים. אם כך, ככל שנעשתה הערכת מצב והמסקנה הייתה שיש להפסיק לשלם תמלוגים ולהמשיך לנהל העסק, הייתה זאת מסקנה שגויה .
223. בנוסף להמשך ניהול העסק ההפסדי, ללא בקשה לאכוף התחייבויות של הנתבעת בהסכם בתביעה הראשונה שהגישה התובעת, לא הובאו ראיות מוחשיות על הזדעקות התובעת כלפי הנתבעת ביחס לאי עמידה בהתחייבות. ראה תשובת המומחה בעמוד 37 בשורה 31 לפיה לא הוצגו לפניו פניות של התובעת בעניין זה בזמן אמת אל הנתבעת. "כשאני מתכוון להוכחה זה לא שיראו לי משכורות 25 אלף שקל בחודש כמו שיש באותו מסמך (נספח ב' הידוע בכינויו התכנית העסקית – ע.ה.) לעומת 40 אלף שקל בחודש, הוכחות שיהיה התכתבויות שאני לא ראיתי אותם בעין הזכיין CTM לבין המזכה ויגיד לו תשמע אמר שתספק לי עובדים לא סיפקת לי, זאת אומרת משהו שיצעק שיקום ויגיד תשמע אני מפסיד כל חודש".
224. כאמור לעיל, התובעת ביקשה לפסול המומחה, גם בגין קביעתו כי לא עמדה על זכויותיה. אולם, כבר קבעתי קודם לכן כי לא הובאה כל ראיה בכתב לפנייה של התובעת בכתב במועדים בהם מצופה היה כי תפנה.
225. המומחה ציין בסעיף 23 לחוו"ד כי "ההפסד המצטבר בהפעלת הדוכן, מתחילת הפעלתו ועד לפינויו, הסתכם בכ – 1,182 אלפי ₪. אדם המפעיל עסק נדרש לוודא שביכולתו לקיימו. המצב בו העסק ממשיך לייצר הפסדים באופן עקבי מצריך קבלת סיוע מקצועי מידי או סגירת העסק, ובכל מקרה מאמץ להקטנת ההפסדים. לא ראיתי כי כך עשתה התובעת. לא ברור מדוע התובעת המשיכה בפעילות, כאשר היה ברור לטענתה, שאינה מקבלת את התמיכה המקצועית כפי שנקבע בהסכם הזיכיון, התנהגות זו של התובעת אינה בלתי רציונלית מבחינה כלכלית, אלא אם המטרה של התובעת הייתה לייצר הפסדים, מטרה שאינה סבירה". (ראה גם תשובת המומחה בעמוד 35 בשורה 23).