226. גם על מסקנה זאת יצא קצפה של התובעת והיא שבה וחקרה שתי וערב המומחה מטעם בימ"ש בעניין זה, אך המומחה שב פעם אחר פעם על מסקנה זאת גם בעדותו. התובעת טענה, כי גם בגין מסקנה זאת יש לפסול חוו"ד שכן המומחה ייחס לה רצון להפסיד. אולם, טענה זאת אינה נכונה. עמדתו של המומחה מטעם בימ"ש, מעוגנת בדין בחובה להקטין נזק. כך למשל, משכיר שהשוכר התחייב לשכור ממנו דירה למשך 12 חודש, אך הפר ההתחייבות לאחר חודשיים ופינה הנכס, אינו זכאי לטעון לחבות השוכר בתשלום מלוא שכר הדירה לשניים עשר חודשים, אלא אם כן הוכיח שעשה כל מאמץ סביר להקטין הנזק, למשל, ע"י השכרה לאחר.
227. לחלופין, התובעת ביקשה מבימ"ש להורות למומחה מטעם בימ"ש לחשב את השפעת מחדלי הנתבעת על תוצאות הפעילות. המומחה מטעם בימ"ש התייחס בחוו"ד, גם לעניין זה וקבע בסעיף 24 כי "התובעת לא הציגה כל הוכחה התומכת בטענות על הסיבות לפגיעה בתוצאות הפעילות, שצוטטו מחוו"ד אדמון בסעיף 21 לעיל (עלויות שכר גבוהות מעבר לצפי עקב העסקת עובד זר, חוסר בעובדים מקצועיים, העדר ליווי מקצועי, העדר הוזלת עלויות וחוסר תמיכה שיווקי – ע.ה), ואת ההשפעה של הסיבות הללו על תוצאות הפעילות. בנסיבות אלו איני מקבל את טענת התובעת ואת חישוב הנזק על פי חוות דעת אדמון".
228. ראה גם תשובת המומחה בחקירתו בעמוד 33 משורה 1 לגבי מחדל התובעת אף בסבב התביעות הנוסף לבסס הטענה לעניין ההוצאות העודפות שנגרמו לה עקב אי הספקה של שפים ישראלים. המומחה מטעם בימ"ש הסביר שהמומחית מטעם התובעת לא הבחינה בין תפקידי העובדים בעת שערכה התחשיב, על אף שהטענה יוחדה לשפים ולא למלצרים ולכן השוותה בין "תפוחים לתפוחים" (שורה 17). כתוצאה מכך גם בסבב השני של התביעות לא הוצבה התשתית הנדרשת של הראיות (שורה 28). בנוסף ראה תשובתו בעמוד 41 בשורה 29"...אתה מציג את זה כאילו אני התייחסתי לחישובים של ההפרשים ולא היא, היא עשתה חישובים תיאורטיים ולזה התייחסתי בחות דעתי".
229. מכאן שלא רק שהתובעת הייתה מנועה מלכתחילה להביא לראשונה חישוב מקצועי בסבב השני של התביעות, אלא שגם כאשר הביאה לראשונה חישוב, לכאורה מקצועי, ע"י מומחה מטעמה, החישוב לא כלל הוכחות להשפעת המחדלים המיוחסים לנתבעים על תוצאות הפעילות.
230. מכאן גם שאין מקום שבימ"ש ייעתר לבקשת התובעת ויורה למומחה מטעמו לייצר עבור התובעת ראיות, שהיא חדלה באי הבאתן בחו"ד מטעמה. זאת כאשר ממילא, היה עליה להביא חו"ד לעניין הקשר הסיבתי בין מחדלי הנתבעים לבין השפעתם על הפעילות, כבר בסבב הראשון של התביעות.