עוד נטען, כי תחת לבקש אכיפה, או ביטול, התובעת המשיכה להחזיק בדוכן, ללא תשלום לנתבעת, במשך ארבע שנים. זאת למרות שהנתבעת ניסתה להגיע להבנה שתאפשר לתובעת "להתנהל ישירות מול הקניון בדבר המשך ההחזקה בדוכן (לבדה) ושחרורה של הנתבעת מערבויות עבור התובעת לקניון. רק לאחר שהקניון לא הסכים להמשך הישארותה של התובעת בקניון (ככל הנראה לאור אופן ההתנהלות הלא תקין של התובעת והמוניטין הרע שצברה אצל הנהלת הקניון) פתאום נזכרה התובעת באיחור של שלוש וחצי שנים !! – כי הנתבעת הפרה את ההסכם כלפיה".
עוד נטען, כי התובעת מבקשת רווחים עתידיים למרות שבכל ארבע שנות פעילותה צברה הפסדים עקב כשל בניהול, תוך שהיא מסתירה כי הייתה מיוצגת במו"מ לקראת כריתת ההסכם ע"י עו"ד וכי יש לדחות הטענה לפיה הנתבעים התחייבו למילוי התחזיות שנזכרו ב"תכנית העסקית".
הנתבע שב וביקש לדחות התביעה נגדו בהיותה נעדרת עילה ו/או יריבות.
לגבי התביעה שכנגד נטען כי שמה הטוב והמוניטין של התובעת נפגע קשות.
סיכומי תשובה
45. התובעת והנתבעת שכנגד טענה בסיכומי התשובה כי "סיכומי הנתבעים עוסקים ברובם במה שכבר היה בהליך הבוררות ונבלע והוכרע בו" וכי אין התייחסות לאי מימוש ההסכם. עוד נטען כי עקב הותרת הנתבעת לבד במערכה נגרם לה "נזק עצום ולכל הפחות הפסדים שאותם כימת המומחה (743,609 ₪)" וכי "יש לפסוק לפחות זאת לתובעת. המחלוקת העיקרית מול המומחה היא עם קביעתו ביחס להפסדים לעתיד".
דיון והכרעה
46. בין הצדדים נכרת ביום 30.5.11 הסכם זיכיון לפיו התובעת תפעיל עסק לממכר מזון אסיאתי בדוכן ששכרה הנתבעת בקניון במודיעין.
47. המחלוקת בין הצדדים קמה לאחר שהעסק לא הניב לתובעת התוצאות העסקיות המקוות. תחילה פיגרה בתשלום דמי הזיכיון ולאחר כשנה (ראה סעיף 12 לסיכומי התובעת) הפסיקה לשלמם כלל ושני הצדדים הגישו תובענות הדדיות בת.א. 23018-11-12 שהועברו להכרעת בורר.
48. הבורר פרסם הכרעתו ביום 31.5.15 , דהיינו, בחלוף ארבע שנים ממועד כריתת ההסכם. הבורר קבע כלהלן:
במועד כריתת הסכם הזכיינות לא הייתה רשת וגם לא נוצרה בהמשך ולמרות שקבע כי בעלי התובעת ידעו שאין רשת, אלא יש כוונה להקים רשת, חייב הנתבעת להשיב לתובעת הסך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ ששולם עבור מוניטין.
הבורר קבע בסעיף 32 להכרעתו כי הנתבע אחראי ל"הטעייה ביודעין" ומנגד קבע שבעלי התובעת "אחראים בהימנעותם מבדיקה מעמיקה". בסעיף 28 פרט הבורר וציין כי "לפתחו של חדד רובצת חטאת ההטעיה אך לכהן אחריות לא מעטה בכך שנכנסו ביודעין למצב שאיננו קיים בפועל. אכן חדד הטעה בכתבו שרשת סושימי קיימת ואולם כהן יכלו על נקלה לבדוק את נכונות המצג הזה".