בסעיף 23 קבע הבורר כי לא היה בידה של הנתבעת לזכות התובעת שכן לא היה לה כל ידע מזכה בתחום וכי "עבור חדד ה"ה כהן היוו בבחינת שפן ניסיונות שהרי לא היה לו כל ניסיון בתחום הזכיינות".
הבורר קבע כי לגבי הכשל בניהול הדוכן האחריות משותפת.
49. לאחר מתן הכרעת הבורר, ההסכם בוטל ע"י הנתבעת והתובעת פינתה המושכר. התובעת הגישה התביעה כאן בטענה כי ההסכם בוטל לאחר מתן הכרעת הבורר שלא כדין וכי הנתבעים גרמו לה לנזקים כספיים. הנתבעת הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד תוך שהיא מעלה טענות לחבות של התובעת הן כטענות תביעה והן כטענות לקיזוז בשל אי תשלום דמי הזיכיון ופגיעה במוניטין שלה.
50. שני הצדדים מתבססים על פסק הבורר לגבי חלק מטענותיהם וטוענים להשתק פלוגתא כנגד טענות הצד השני. הצדדים חולקים זה על זה לעניין התקיימות השתק פלוגתא, ככל שתחולת ההשתק אינה משרתת עניינו של מי מהצדדים. שני הצדדים בדעה כי מחלוקות שלא הוכרעו לטעמם, ע"י הבורר, מן הדין כי בימ"ש זה יכריע בהן.
51. חוו"ד של המומחה מטעם בימ"ש לא נשאה חן בעיני התובעת ובקשתה לפסול חוו"ד נותרה תלויה ועומדת.
52. על בימ"ש להכריע במחלוקות שלהלן:
האם הגשת התביעות שנמסרו להכרעת הבורר יוצרת מעשה בי דין המשתיק לא רק טענה שנטענה, אלא גם בגין טענה שלא נטענה ?
האם לאחר מתן הכרעת הבורר, ההסכם בוטל ע"י הנתבעת כדין ?
האם יש מקום לחייב מי מהצדדים בפיצוי עקב ביטול ההסכם, לאחר מתן פסק הדין של הבורר ?
האם יש לפסול חוו"ד של המומחה מטעם בימ"ש, או להורות לו לערוך חישובים נוספים ?
האם לנתבע חבות למעשים או מחדלים כלפי התובעת ?
האם הגשת התביעות שנמסרו להכרעת הבורר יוצרת מעשה בי דין המשתיק לא רק טענה שנטענה, אלא גם בגין טענה שלא נטענה ?
53. עקב העובדה שכיותר משנה לאחר חתימת הסכם הזיכיון, שני הצדדים הגישו תביעות שהוכרעו ע"י בורר ואשר הכרעתו אושרה ע"י בימ"ש, יש להידרש תחילה למשמעות הגשת אותן תביעות לגבי עניינם של הצדדים שחלק מהמחלוקות שהיו בידיעתם לפני הגשת התביעות הקודמות, יידונו מחדש ויוכרעו ע"י מותב זה.
54. בע"א 49013-02-15 ארדמן נ' ויינברג ריכז בימ"ש המחוזי בתל אביב יפו (ע"י כבוד השופט ברנר) הפסיקה בעניין זה כלהלן:
"התובע חייב לרכז בכתב התביעה את כל העובדות הנוגעות למעשה או לעיסקה שהולידו תובענתו, ומעשה בית דין משתיק גם טענה שלא נטענה. ... חובתו של התובע לרכז בכתב התביעה את כל הפרטים ... היא הנותנת, שפסק הדין משתיק תביעה חדשה הנובעת מהמעשה או מהעיסקה ששימשו יסוד לתביעה הראשונה. עילה לענין מעשה בית דין רחבה יותר מאשר עילה לענין הדיון בתובענה" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית ע' 347).